ילקוט שמעוני/יואל/רמז תקלד
קדשו צום קראו עצרה. מה עצרת אסור בעשית מלאכה אף צום נמי, אי מה עצרת מאורתא אף צום נמי מאורתא, א"ר זירא לדידי מפרשא לי מניה דרבי ירמיה בר אבא דומיא דאספית זקנים מה אסיפת זקנים ביום אף צום נמי ביום, ואסיפת זקנים מנין דכתיב תקעו בחדש שופר מה תקיעת שופר ביום אף אסיפת זקנים ביום:
וה' נתן קולו לפני חילו, בראש השנה. כי רב מאד מחנהו אלו ישראל. כי עצום עושה דברו, כי הוא מעצים כחם של צדיקים שעשו רצונו. כי גדול יום ה' זה יום הכפורים. ומי יכילנו שלשה כפרים נפתחים. ד"א ללמדך שגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, שמלאכי השרת אין יכולים לשמוע קולו שנאמר וה' נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו אלו המלאכים שנאמר מחנה אלהים זה, ומי קשה מהם הצדיקים שנאמר כי עצום עושה דברו זה צדיק שעשה דברו, ואי זה זה משה שנאמר לו עשה לי משכן ונזדרז ועשה הוי קשה כחן של צדיקים שיכולים לשמוע קולו, ושמא תאמר בקול נמוך היה מדבר תלמוד לור אם יוספים אנחנו לשמוע, וכה"א נפשי יצאה בדברו, וכתיב קול ה' בחכ וגו' קול ה' שוברר ארזים, ומנין שבאותו קול דבר עם משה שנאמר וישמע את הקול קול של מתן תורה: