ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקצז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ומזרעך לא תתן להעביר למולך. תניא ר' חנניא בן אנטיגנוס אומר מפני מה תפסה תורה לשון מולך כל שהמליכו עליהם אפילו צרור אפילו קיסם. אמר ר' ינאי אינו חייב עד שימסרנו לכהנים שנאמר ומזרעך לא תתן להעביר. תניא נמי הכי ומזרעך לא תתן להעביר יכול העביר ולא מסר יהא חייב תלמוד לומר לא תתן. מסר ולא העביר יהא חייב תנד "ל להעביר. מסר והעביר ולא למולך וכו' מסר והעביר למולך ולא באש יהא חייב. נאמר כאן להעביר באש וכו' ומה כאן מולך אף להלן מולך. אמר רב אחא בריה דרבא העביר כל זרעו למולך פטור שנאמר מזרעך ולא כל זרעך. בעי רב אשי העבירו סומא מהן, ישן מהו. בן בנו בן בתו מהו. פשוט מיהא חדא דתניא כי מזרעו מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא ימצא בם מעביד בנו ובתו אין לי אלא בנו ובתו, בן בנו בן בתו מנין. תלמוד לומר בתתו מזרעו. תנא פתח בכי מזרעו וסליק בתתו מזרעו. דרשא אחרינא הוא זרעו אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין, תלמוד לומר בתתו מזרעו. אמר ר' יהודה אינו חייב על שיעבירנו דרך העברה היכי דמיאמר אביי שירגא דליבני במיצעי ונורא מהאי גיסא. רבא אמר משוורתא דפוריא. תניא כוותיה דרבא אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה העבירו ברגל פטור ואינו חייב אלא על יוצאי ירכו הא כיצד בנו ובתו חייב ואמו אחיו ואחותו פטור, העביר עצמו פטור. ר' אלעזר בר"ש מחייב דא"ק לא ימצא בך בעצמך. ורבן לא דרשי בן והתנן אבדתו ואבדת אביו שלו קודמת ואמר ר' יהודה אמר רב אפס כי לא יהיה לך בן אביון שלך קודמת לשל כל אדם, התם מאפס: