ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתקסג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך מלמד שכל ארצות דובאות כסף לארץ ישראל כענין שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף. אין כאל ישורון ישראל אומרים אין כאל ישורון ורוח הקדש אומרת ישרון ישראל, ישראל אומרים מי כמוך באלים ה', ורוח הקדש אומרת אשריך ישראל מי כמוך, ישראל אומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ורוח הקדש אומרת מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ישראל אומרים כתפוח בעצי יער. ורוח הקדש אומרת כשושנה בין החוחים, ישראל אומרים זה אלי ואנוהו. ורוח הקדש אומרת עם זו יצרתי לי. ישראל אומרים כי תפארת עוזמו אתה, ורוח הקודש אומרת ישראל אשר בך אתפאר. רוכב שמים בעזרך כשישראל עושין רצונו של מקום רוכב שמים בעזרך, וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול ובגאותו שחקים. נתקבצו כל ישראל למשה אמרו לו משה רבינו אמור לנו מה היה מדת הדין למעלה, אמר להן מן התחתונים אתם יודעין מה היא מדת כבוד למעלה, משל לאחד שאמר מבקש אני לראות כבודו של מלך אמרו לו הכנס למדינה ואתה רואה, נכנס למדינה וראה וילון פרוש על פתח מדינה ואבנים טובות ומרגליות קבועות בו ולא היה יכול לזון עיניו ממנו עד שנפל, א"ל אם וילון פרוש על פתח מדינה לא יכולת לזון עד שנפלת לארץ אילו נכנס למדינה עצמה וראית פני מלך עצמו על אחת כמה וכמה, לכך נאמר ובגאותו שחקים: