ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתקכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


והיה ביום הנחילו את בניו. ביום מפילין נחלות ואין מפילין נחלות בלילה. את אשר יהיה לו מלמד שהבן נוטל בראוי כבמוחזק. לא יוכל לבכר יכול לא יהא רשאי לבכר ואם בכר יהא מבוכר, תלמוד לומר לא יוכל לבכר, הא אם בכר אינו מבוכר. את בן האהובה [על פני בן השנואה] כיון שיצא ראשו ורובו בחיים פוטר את הבא אחריו מן הבכורה, על פני בן השנואה הבכור אף על פי שבן הבכור לשניאה: