ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתקיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כי תבא אל הארץ. עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ. אשר ה' אלקיך נותן לך בזכותך. וירשתה וישבתה בה בשכר שתירש תשב. תניא ר' יהודה אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה וכו' (כדכתוב ברמז רס"ח). ואמרת אשימה עלי מלך ר' נהוראי אומר הרי זה דבר גנאי לישראל שנאמר כי לא אותך מאסו וגו'. אמר ליה רבי יהודה והלא מצוה היא מן התורה לשאול להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולמה נענשו בימי שמואל, לפי שהקדימו על ידם. ככל הגוים אשר סביבותינו, רבי נהוראי אומר לא בקשו להם מלך אלא להעבירן לעבודת אלילים שנאמר והיינו גם אנחנו ככל הגוים וגו'. שום תשים מת מנה אחר תחתיו. מלך ולא מלכה אשר יבחר ה' אלקיך בו על פי נביא. מקרב ולא מחוצה לארץ. אחיך ולא אחרים. תשים עליך מלך והלא כבר נאמר שום תשים עליך מלך ומה תלמוד לומר תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, מכאן אמרו מלך אין רוכבים על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין רואין אותו ערום ולא כשהוא מסתפר ולא בבית המרחץ: