ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתמט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


והסיר ה' ממך כל חולי. אמר רב זו עין. רב סליק לבי קברי עבד מה דעבד אמר צ"ט בעין רעה ואחד בדרך כל הארץ. ושמואל אמר זה הרוח דאמר שמואל הכל ברוח. והאיכא הרוגי מלכות, התם נמי אי לא הוה זיקא עבדי ליה סמתרי וחיי. רבי חנינא אמר זו צינה דאמר ר' חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר צנים פחים בדרך עקש וגו'. ר' יוסי בר חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת האזן וצואת החוטם רובן קשה ומיעוטן יפה, רבי אלעזר אומר זו מרה, תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה, מפני שמחלה כל גופו של אדם. [דבר אחר] מחל"ה שפ"ג חלאים תלויין בה וכולן פת במלח של שחרית וקיתון של מים מבטלתן:

ואכלתן את כל העמים. אמר ר' שמעון חסידא גזל כותי אסור אבדתו מותרת, מנין לגזל כותי שאסור שנאמר ואכלת את כל העמים בזמן שהכותי מסור בידך. אבדתו מותרת שנאמר לכל אבדת אחיך לאחיך אתה מחזיר ואי אתה מחזיר לכותי, ואימא הני מילי היכא דלא אתא לידיה דלא מיחייב לאהדורי בתרה כדישראל אבל היכא דאתא לידיה לכותי נמי ליהדרא, אמר רבינא ומצאתה דאתא לידיה משמע: