ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתמג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הכל חייבים בתפילין כהנים לוים וישראלים, פשיטא, כהנים אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל דכתיב וקשרתם לאות על ידך וגו' כל שישנו במצוה דיד איתיה במצוה דראש והני כהנים הואיל וליתנהו במצוה דיד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין בשרו אימא במצוה דראש נמי לא ליחייבו קמ"ל דלא מעכבי אהדדי, דתנן תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד. ומאי שנא דיד דכתיב ילבש שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין בשרו, דראש נמי הכתיב ושמת המצנפת על ראשו, תנא שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין: