קטגוריה:יחזקאל לח יב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ
המהדורה המנוקדת: לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבֹת וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ.
פרשני המקרא
תרגום יונתן
רש"י
"ואל עם מאוסף" - מעמים העושים עתה מקנה וקניין
"על טבור הארץ" - על גובה וחוזק הארץ כטבור זה שהוא אמצעי של אדם ומשופע מכל צדדיומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עושה מקנה וקנין" - מאספים מקנה בקר וצאן ושאר דברים הנקנים
"על טבור הארץ" - על מצוע הארץ וגבהה ולפי שהטבור הוא אמצע הגוף קורא למקום המצוע בלשון טבור
"מאוסף מגוים" - המאוספים מבין העכו"ם ממקום גלותם
"לשלול שלל" - תחשוב לשלול שללם ולהשיב ידך לבוא שנית למלחמה על החרבות שנתיישבו מקרוב ולפי שכבר בא פעם בעזרת האויב כמ"ש למעלה לכן אמר להשיב ידך
מצודת ציון
"עושה" - ענין אסיפה כמו ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב)
"טבור" - הוא השרר ובדרז"ל ופיו סתום וטבורו פתוח (נדה ל)וכן מעם טבור הארץ (שופטים ט)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מפני "השלל והבז והקנין",
- ב) "להשיב ידך על חרבות נושבות" להחריב הארץ שתהיה חרבה כמו שהיתה,
- ג) מפני "העם שהוא מאוסף מגוים" ועי"כ הם "עושים מקנה וקנין", כי כל אחד סוחר ועושה מקנה עם הגוי שיצא משם ונתרבה שם המסחר מאד, עד שהם "יושבים על טבור הארץ" ומסחר כל העמים בא עליהם, וצריך לבטל המסחר הזה המזיק לכל העולם כולו.
ביאור המילות
"מקנה וקנין". כבר בארתי הבדלם בס' התו"ה אמור (סי' פ"ז) ששם מקנה מציין הפעולה שקנה אותי, ושם קנין הוא שם המופשט של הקנין עצמו, וכולל אף מה שהרויח בלא קנין כמו הולדות של שפחותיו ובהמותיו, ופירות שדהו, ועז"א (בראשית ל"ו) את מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש, ור"ל שעושה מקנה בכסף ומרויחים קנינים שהסחורה משבחת ומולדת ולדות ופרי בביתם:
ראו גם
ויקי על הפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יחזקאל לח יב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.