ידי משה על בראשית רבה/נד/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על בראשית רבה • פרשה נד | >>
א • ב • ד • ה • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מעשה בנחש אחר כו'. בפסיקתא ראיתי גוף המעשה וגופא דעובדא הכי הוי שהיה בקערה שום נשחקת והנחש ירד מן ההר והקיא ארס לתוכה וראה הנחש של הבית והיה רוצה לגרש את הנחש הבא מן ההר ולא היה יכול לעמוד כנגדו ר"ל שהנחש הבא מן ההר היה יותר חריף וחזק מן אותו שבבית והנחש שבבית היה אוהב לבעל הבית והיה להנחש צער שיאכלו בני הבית וכיון שיצא הנחש ירד נחש הבית ומלא את האוכל עפר כדי שלא יאכלו בני הבית עוד מפורש שם ולא איתרגשו בני הבית לסוף זרק גרמי' לגביה כדי שלא יאכלו ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו שאף הנחש היה מסייע לו בשעת עת רצון עכ"ל הפסיקתא:

ואמר שלמה כו' עד אמר רבי ברכיה. הוצרך לכל זה כדי שתבין הפסוק ברצות ה' וגו' ר"ל ברצות ה' דרכי איש דהיינו למי שעוסק בתורה גם אויביו ישלים אתו דהיינו יצה"ר אינו יכול לעשות לו מאומה כמאמר הכתוב אם רעב שונאך וגו':