ידי משה על בראשית רבה/מט/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על בראשית רבה • פרשה מט | >>
א • ב • ח • ט • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מה בלי קוריים כל מה שאתה משתמש בהן הן עומדין ר"ל הם חזקים. הנחתם הם רפויים כמו חביות כל זמן שאתה עוסק בו הוא חזק וכשאתה מניח אותו מלהשתמש הוא מתיבש כך הרשעים כשמתים לא משתמש שום אדם בשמותם כמו הכלי קוריים כשמניח אותו אין לו עוד צורך בו כך משמע הפי' מתוך לשון רש"י וק"ל: אלא שכל נבוכדנצר שבירמיה חי הוה זה ראייה למעלה שרשעים נמשלו לכלי קורייס שבהיותם חיים אין אומרים שם רשעים ירקב אלא אחר מותם:

רב כי הוה מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו. כל זה הוא בירושלמי פ"ג דמגילה ופי' שם בעל י"מ ולא מפליג בין המן דקודם תליה להמן דאחר תליה ופליג אר' יונתן דלעיל דמפליג אצל נבוכדנצר בין חי למת עכ"ל. ול"נ דלא פליג כי אם תעיין היטב למה אמר כי הוה מטי להמן אמר ארור המן וארורים בניו. בניו מאן דכר שמיה אלא שרצונו להראות דוקא כשמטי לזה ההמן דאצל בניו דהיינו אחר תליה כנ"ל וק"ל: