טור אורח חיים תרכב
<< | טור · אורח חיים · סימן תרכב (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור[עריכה]
למנחה, אומרים אשרי ובא לציון.
ויראה שאין לומר "ואני תפלתי" אף אם חל בשבת, כי מה שאומרים אותו במנחה בשבת הוא על פי המדרש ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע רשעים כששותין ומשתכרין יושבין ומנגנין, ואני איני כן אלא "ואני תפלתי לך ה' עת רצון", אע"פ שאני אוכל ושותה אני בא לפניך. ועל כן נוהגין לומר אותו בשבת במנחה לאחר שאכלו ושתו, וזה לא שייך ביום הכיפורים, לאפוקי ממנהג טוליטולא שאומרים אותו בכל פעם אפילו כשחל בחול.
ומוציאין ספר תורה וקורין בו ג' בפרשת עריות עד סוף הפרשה, והשלישי הוא מפטיר ביונה ומסיים "מי אל כמוך", ומברך לפניה ולאחריה כדרך שבירך שחרית. ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת וחותם בה בשל שבת כמו בתפילה. ומחזיר ספר תורה למקומו.
ומתפללין ציבור כמו שחרית, ומחזיר ש"צ התפילה והוידוי כמו בשחרית. וכתב רב עמרם: בתפילת המנחה אין אומרים לפנינו לא סליחה ולא רחמים, אלא אחר סיום תפילתו אומר אבינו מלכינו. אבל רב נטרונאי כתב: הרוצה לומר סליחות במנחה הרשות בידו, שיום סליחה הוא ובכל תפילה ותפילה ראוי לומר, וכן המנהג בב' ישיבות. וכן המנהג עתה לומר סליחות בכל ד' תפילות, ואם חל בשבת אומר צו"צ[1].
וכתב רב עמרם שאין נשיאות כפים, ובאשכנז נוהגין כרב עמרם.
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
למנחה אומרים אשרי וכו' ז"ל המרדכי אחר שגמר תפלת מוסף פותח באשרי כדי להפסיק בין תפלת מוסף לתפלת המנחה. וכן כתב בסדר רב עמרם אבל אנו רגילים לפתוח באשרי אחר גמר תפלת המנחה כדי למהר שלא יעבור זמן תפלת המנחה וכן קבלתי עכ"ל וכ"כ בהגהת מיי' סוף ספר אהבה כתב ר"ע שאחר תפלת מוסף פותח באשרי פדי להפסיק בין תפלת מוסף לתפלת המנחה ואין אנו נוהגין כן אלא בין תפלת המנחה לתפלת נעילה אני אומר אותו ע"כ וכ"כ הכלבו ז"ל כתב ה"ר נתן שאין אומרים תהלה לדוד עד אחר תפלת המנחה כדי להפסיק בינה לנעילה שבעלילה זו אתה פותח בנעילה אבל בתפלת המנחה א"צ עלילה לפתוח בה שאוחז ס"ת בצדו ודיו וכמו הפלגת יוצר ממוסף פן הפלגת מוסף ממנחה ואח"כ כתב בתחילת תפלת נעילה אומר אשרי ובל"ג ואח"כ אומר קדיש זוטא ועומדין להתפלל עכ"ל והמנהג לומר אשרי קידם תפלת מנחה כד' רבינו: כתב הגהמ"י א"א בי"ה קדושה עד אחר תפלת מנחה קודם תפלת נעילה כדי להפסיק בה בין תפלת מנחה לתפלת נעילה וגם כדי שלא תעבור זמן המנחה:
וקורין שלשה בפרשה עריות ומפטיר ביונה בפ' בני העיר (לא.) וטעמא דקורין בעריות לפי שנפשו של אדם מתאוה להן וצריך לקדש עצמו מהן ומפטיר ביונה לפי שיש בה גודל כח התשובה:
ומ"ש ומברך לפניה ולאחריה כדרך שבירך בשחרית כ"כ המרדכי וכן נוהגין ודלא כדכתב הגהמ"י בשם ראב"ן שלא יאמר על התורה ועל העבודה אלא מסיים מגן דוד שהרי פסקה העבודה כבר מהשחר ובירך עליה שחרית :
ומ"ש ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת וחותם בה בשל שבת כמו בתפלה וכו' כ"כ הרא"ש והר"ן והמרדכי בפרק במה מדליקין ואפילו למ"ד (שבת כד.) בר"ח שחל להיות בשבת שאינו מזכיר של ר"ח בהפטרה מודה בהפטרת מנחה י"כ שחל להיות בשבת משום דהתם שאני כדמפרש טעמא דאלמלא שבת אין נביא בר"ח כלל אבל בי"ה שחל להיות בחול הא איכא נביא הלכך כשחל להיות בשבת מזכיר של שבת וחותם בו:
וכתב ר"ע בתפלת המנחה א"א לפנינו לא סליחה ולא רחמים כו' אלא אחר סיום תפלתו אומר אבינו מלכנו זהו סדר א"מ על דרך האלפא ביתא שנוהגין בקצת מקומות לומר אחר כל תפלה ותפלה:
ואם חל בשבת אומר צדקתך כ"כ הכלבו והר"ן כתב בפרק בתרא דר"ה בשם ה"ר יהודה ברצלוני שא"א אותו והוא כתב שמנהג לאומרו כיון שהוא יום עינוי ואבינו מלכנו נמי אומר אותו אע"פ שהוא שאלת צרכים מפני שהוא שעת גמר דין ואם לא עכשיו אימתי והכלבו כתב שי"א א"מ אפילו בשבת ושבעל העיטור וה"ר נתן ושאר הפוסקים כתבו שלא לאמרו בשבת כלל ע"כ ואנו אין לנו אלא כדברי הר"ן דמילי דסברא נינהו:
וכתב ר"ע שאין נשיאות כפים במנחה אבל ב"ה כתב שיש בה נשיאות כפים כבר נתבאר בסימן קכ"ט: וכתב המרדכי י"א שא"א אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו וכו' אלא שלום רב מפני שאין בה נשיאת כפים אבל אנן לא נהיגין הכי ע"כ ור"י כתב בני"ח ח"א דכל היכא דאין כהן נושא כפיו אם אין שם כהן אין ש"צ אומר ברכת כהנים וכן אנו נוהגים: כתב עוד המרדכי בסוף תפלת המנחה מתוודה כמו בתפלת יוצר ואמר א"מ: וכתב הגהמ"י לפעמים לא היה אומר הר"מ א"מ עד אחר נעילה כדי להתפלל נעילה ביום:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
- למנחה אומר אשרי ובא לציון ואין אנו נוהגין כן אלא בין תפלה מנחה לנעילה אומר אותו וכ"כ בהג"ה מיימונית ספר אהבה והטעם עיין בכל בו:
- ומ"ש ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת כו' אין אנו נוהגין כן אלא מסיים מגן דוד כשאר מנחה וכ"כ בהג"ה מיימונית בשם ראב"ן וכן הסכים מהרי"ל בתשובה:
- ומ"ש ואם חל בשבת אומר צדקתך אין אנו נוהגין כן גם אין אומרים א"מ כשחל בשבת כיון שהוא שאלת צרכים אבל שאר סליחות ותחנונים אומרים כמו בחול. וכתב ר"ע שאין נשיאות כפים כו' כבר נתבאר בסי' קכ"ט בס"ד:
דרכי משה[עריכה]
(א) וכ"כ במנהגים וכן נוהגין:
(ב) וכתב המרדכי דיומא ע"ג דא"א קדיש על הספר:
(ג) ואנו נוהגין כהג"מ וכ"כ מהרי"ל ומנהגים:
(ד) וכן אנו נוהגים שלא לומר צדקתך ולא א"מ כשחל בשבת.
(ה) ובמנהגים שלנו אין עולין לדוכן אבל אומרים אלהינו וכו'.
- ^ הכוונה לג' פסוקי צדקתך וצדקתך.