טור אבן העזר פז
<< | טור · אבן העזר · סימן פז (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור[עריכה]
אין לאיש חזקה בנכסי אשתו, אם טוען שמכרה לו מנכסי מילוג שלה ואין לו שטר ואין לו עדים אלא שבא בטענת חזקה שאכל הפירות ג' שנים, אפילו סילק עצמו מפירותיה שכתב לה "דין ודברים אין לי בהם" דמהני כדלקמן, אפילו הכי אינה חזקה שאינה חוששת למחות בו. אבל אם יש עדים שמכרה לו מהני.
ודוקא בנכסי מילוג, אבל לא בנכסי צאן ברזל ולא בשאר נכסים כדלקמן.
ואפילו אחר שמחזיק בנכסיה בחיי בעלה אינה חזקה, שסומכת על בעלה ואינה מוחה, אפילו אם כתב לה "דין ודברים אין לי בנכסיך", כיון שאם מתה הוא יורשה.
אבל אחר שהחזיק בהן ג' שנים אחרי מות בעלה, אפילו אם התחיל להחזיק בהן בחיי בעלה וטען "בפני מכרתם לבעליך והוא מכרם לי", הויא חזקה במגו שהיה יכול לומר שקנה ממנה אחרי מות בעלה. ודבר זה מבואר עוד בספר חושן המשפט בדיני חזקות.
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
אין לאיש חזקה בנכסי אשתו וכו' משנה בפרק חזקת (דף מב.): ומה שכתב אפי' סילק עצמו מפירותיה שכתב לה דין ודברים אין לי בהם דמהני כדלקמן אפ"ה אינה חזקה שאינה חוששת למחות בו שם אהא דתנן אין לאיש חזקה בנכסי אשתו פריך (בדף מט:) פשיטא כיון דאית ליה פירא פירא הוא דקא אכיל לא צריכא דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך כלומר לא יהא לי ואפ"ה אין לאיש חזקה דאין אשתו מקפדת אם יאכל הפירות שלא כדין וכי כתב לה מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו לא אמר כלום אמרי דבי רבי ינאי מתניתין בכותב לה ועודה ארוסה:
ומ"ש אבל אם יש עדים שמכרה לו מהני ודוקא בנכסי מלוג ולא בשאר נכסים כדלקמן שם אהא דתנן אין לאיש חזקה בנכסי אשתו מקשי בגמרא (שם) הא ראיה יש כלומר חזקה הוא שאינה מועלת לו אבל ראיית עדים או שטר תועיל לו תימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל משום דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי הא איתמר עלה לא נצרכה אלא באותן ג' שדות אחד שכתב לה בכתובתה ואחד שייחד לה בכתובתה ואחד שהכניסה לו שום משלה למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים כ"ש דה"ל איבה דא"ל עיניך נתת בגירושין ובמיתה אלא למעוטי נכסי מלוג הא אמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום כי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו ומית אתיא איהי ומפקא א"נ זבנה איהי ומתה אתא איהו ומפיק בתקנתא דאושא אבל היכא דזבני תרוייהו לעלמא א"נ זבנה איהי לדידיה זבינהו זביני וכתב הרא"ש זבינהו זביני ולא יכלה למימר נחת רוח עשיתי לבעלי אבל כל נכסי הבעל בין נצ"ב בין שאר נכסי הבעל אם לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה בכולהו מציא למימר נחת רוח עשיתי לבעלי עכ"ל ודברים אלו כתב הרמב"ם בפכ"ב מהלכות אישות:
ומ"ש ואפי' אחר שמחזיק בנכסיה בחיי בעלה אינה חזקה וכו' שם (דף נ.) אהא דתנן אין לאיש חזקה בנכסי אשתו והאמר רב א"א צריכה למחות במאן אילימא באחר והאמר רב אין מחזיקים בנכסי א"א אלא לאו בבעל ואסיק רב יוסף לעולם באחר וכגון שאכלה מקצת חזקה בחיי הבעל וג' שנים לאחר מיתת הבעל מגו דאי בעי אמר אנא זבינתה מינך כי א"ל את זבינתה ליה וזבנת ניהלי מהימן:
ומ"ש רבינו גבי אחר שמחזיק בנכסיה בחיי בעלה אינה חזקה אפי' אם כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך וכו' כן הכריעו שם התוס' עיין במישרים נכ"ג ח"ז:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
אין לאיש חזקה בנכסי אשתו משנה פרק חזקת (דף מב) ובגמרא (דף מט ונ') מפורש החילוק בין נ"מ אם יש עדים שמכרה לו מהני ובשאר נכסים של בעלה דלא מהני משום דבנכסי בעלה אמרה נחת רוח עשיתי לבעלי שלא יהא לו איבה דא"ל עיניך נתת במיתה ובגירושין ולכך אין את מנחת למכור מנכסי כלום לפי שסבורה את לגבות את כתובתך כשאמו' או אגרשך אבל בנ"מ דשלה הן לא מצי אמרה נחת רוח עשיתי לבעלה דאין לו איבה עליה אם לא תמכור נכסים שלה:
דרכי משה[עריכה]
(א) כתב רבינו ירוחם במישרים נכ"ג ח"ז דדוקא בדבר שצריך לטעון אתה מכרת לי או נתת לי אבל בדבר שא"צ לטענה זו כגון פתיחת חלונות או ניזקין שאינם תדירין וכיוצא בהן יש לאיש חזקה בנכסי אשתו כמו אחר בנכסי חבירו עכ"ל וכן כתב בח"ה סימן קמ"ט וכתב שם דיש חולקין וע"ש