ט"ז על יורה דעה שיז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

והוא בין שניהם. רצונו לומר בין הכהן ובין מי שהפקיד הפשוט וכשיפול בו מום יחלקו בין שניהם אלו:

סעיף ב[עריכה]

וכיון שהנפקד מוחזק כו'. פירוש שיכול לומר לכהן הבא להוציא ממנו שהבכור מת וזה הנשאר הוא הפשוט ועל כן הוה הכהן המוציא מחבירו ועליו הראיה:

סעיף ג[עריכה]

רועה כהן. פי' רועה שהוא כהן:

הוי ליה בעל הבית מוחזק כו'. בטור כתוב לא אמרינן כיון שהוא רועה כו' פירוש על פי הגמ' דאיתא ר' טרפון סבירא ליה אקנויי מקנה ליה בחצירו וניחא ליה דליתעביד מצוה והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה שמניח ביניהם ומסתלק פרש"י אקנויי מקנה ליה בעל הבית לכהן מקום בחצרו כדי שיזכה כהן בבכורות כשיולדו מיד דתקנה ליה חצרו דניחא ליה לאינש דליתעבד מצוה בממוניה שיגדלו בכורותיו של כהן בחצרו והוה ליה חצר של שניהם וכאלו שנים הפקידו אצלו הלכך חולקין דברשות שניהם עומד קמ"ל דלא אמרינן הכי אלא כר"ע דאמר כיון דאית ליה פסידא לב"ה אם מקנה ליה בחצרו לא מקנה ליה כלום והוי ליה כאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה כ"ה בבכורות: