ט"ז על אבן העזר פה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
אין שומעין לו כדי שלא תתערב בין הגוים ומשום הכי אין מועיל אפילו אם תאמר כן בעוד' ארוסה:
סעיף ב[עריכה]
ואם פשע הבעל בנכסי מלוג כו' הטור כ' זה בשם ר"י ותמה ב"י הלא בגמ' איתא בהדיא כן דבעי רמי בר חמא בעל בנכסי אשתו שואל הוי או שוכר הוי א"ר לפום חורפא שבשתא מאי נ"מ אי שואל הוה שאולה בבעלים הוא אי שוכר הוי הוה שכירות בבעלים. ומו"ח ז"ל תירץ דקמ"ל אף נגד אשתו דה"ל באחריות שלו אפ"ה פטור ושגגה הוא דא בגמרא קיימינן ושם אין אחריות כלל עליו ולק"מ דרבא ורמי בר חמא לא נקטו אלא שאלה ושכירות דהוה בעלה אבל שומר חנם לא נקטו אי הוה הבעל וה"א דלית ליה לבעל דין דש"ח לענין פטור דש"ח דהיינו מכח פשיעה כיון דמה שנכנס הבעל לחיובא דשומרין בנכסי אשתו לא הוה אלא מדרבנן וכה"ג דפשע ונאבד דינו של הבעל כמזיק בידים דאף בשאר פשיעה בבעלי' יש פלוגתא בפ' השואל אי מהני לפטור אלא דיליף לפטור מכח הקרא בס' השואל וא"כ גבי אשה שלא נכנס הבעל לשמירה אלא מכח תקנת חכמים לא לפטור בפשיעה בבעלים ע"כ מביא בשם ר"י דאפי' בפשיעה פטור הבעל אם פשע ונאבד כמו בשאר ש"ח דפטור בבעלים וזה פשוט וברור:
בנכסי מלוג. פי' בערוך כעין מליגת ראש שתולשין השיער בלבד ועוזבין האאש כך הבעל אוכל פירות ועוזב הקרן:
סעיף ז[עריכה]
קנתה ואין הבעל אוכל פירות הטעם דפירו' תקינו ליה רבנן ולא פירי דפירי:
סעיף י[עריכה]
עליה להביא ראיה ז"ל מו"ח ז"ל נראה דהגה"ת מיימוני ע"ש ראב"ן חולק ע"ז שכתב על הא דאמר מעות טמונים וכגון שיש עדים שמטמנת ממונה שבעלה היתה דאי אין עדים נאמנת האשה לומר דלאו טמונים ולמעשה צ"ע עכ"ל:
סעיף יב[עריכה]
נמצאו ביד האשה מעות הטעם בדין זה דמודה האשה דהקרן בלבד שלה והבעל טוען שמעשה ידיה הם היא נאמנת והוא אוכל פירות אבל בסיפא דהאשה טוענת מתנה נתנו לה וגם הפירות הם שלה אינה נאמנת לפי שהבעל מוחזק בנכסים שלה לאכול פירותיהן ואין כאן עסק שבועה וזה דומה למה שנזכר בסי' פ' סעי ט' דגם שם כתב הרמב"ם ואין כאן עסק שבועה ובדין שהיא טוענ' אתה נתת לי במתנה וצריכה שבועה על הקרן וכיון שנשבעה הרי היא נאמנת לגמרי בשבועה דגם הפירות הם שלה:
סעיף יג[עריכה]
דבר שאין גזעו מחליף כללא דמלתא גזעו מחליף פירא אין גזעו מחליף קרנא ע"כ אין קונין דבר שהוא כלה והולך דכליא קרנא אלא אם נפל לה מידי דכליא קרנא א"ל למכור אותו כיון דעכ"פ נשאר קצת ממנו כגון עז לאכול חלבה אוכל והולד דגבי בהמה נשתייר עורה וגבי תרנגולת נשאר הוצתה וגבי דקל כשישב נשאר עליו:
סעיף יד[עריכה]
לא ימכור ויכולה היא לעכב: