חק נתן/מדות/פרק ה

כל העזרה פרק חמישי

שם: וי"א אמה לאחורי בית הכפורת. כתב הרע"ב ז"ל וי"א אמה וכו’ עד הכותל מערבי של עזרה היה י"א אמה של חלל עם עובי הכותל וכו’ אבל רש"י ז"ל שם בפ"ק דיומא דף ט"ז ע"ב כתב מקום פנוי לאחורי בית הכפורת בין כותל התא לכותל עזרה משמע די"א אלו הן חלל לבד מעובי הכותל ודו"ק:

שם: ומן השלחנות וכו’. דע כי השלחנות שמנה הן מונחין בשני סדרים בכל סדר ארבע שלחנות והן שתי שורות זו אצל זו מונחין ברוחב עזרה מצפון לדרום בכל שורה ארבע זו אצל זו ולא כמו שנדפס בצורות תבנית הבית שעשו שתי שורות של ארבע ארבע מונחין זו אצל זו באורך הבית ממזרח למערב ונמצא שהן מצפון לדרום ארבע שורות של שתים שתים זו אצל זו אלא כמ"ש שהן שתי שורות זו אצל זו בכל שורה ארבע זו אצל זו ברוחב הבית מצפון לדרום כדמוכח מפירש"י ז"ל שם בפ"ק דיומא דף ט"ז ע"ב וז"ל בד"ה רובא דמזבח וכו’ ומקום ארבע שולחנות זו אצל זו אינו פחות מארבע והן היו שמנה שלחנות וכו’ נתונות ארבע בראש ארבע נמצאו ארבע זו אצל זו ברוחב וכן מוכח נמי מדברי הרמב"ם ז"ל שם בפ"ה מהל’ ב"ה דין י"ד שכתב מקום השלחנות שמנה אמות ואם הוא כאשר נדפס בצורה שלא היו אלא שתי שלחנות זו אצל זו איך הוא נותן להם מקום שמנה אמות לכל שלחן ארבע אמות זה לא יתכן אלא עכ"ל כמ"ש שהיו הארבע שלחנות זו אצל זו מצפון לדרום דהשתא לא הוי לכל שלחן אלא שתי אמות ומה שנדפס בצורות של תבנית הבית שתי שורות של ארבע ארבע לאורך הבית ממזרח למערב הוא מפני קוצר רוחב הדף עשו כן ודו"ק נ"ל:

שם: והמותר בין הכבש ולכותל וכו’. עיין מ"ש בזה בר"פ המזבח.

שם: שש לשכות היו בעזרה וכו’ שבצפון לשכת המלח וכו’ שבדרום לשכת העץ וכו’. כ"ה הנוסחא בספרי’ שלפנינו אבל התי"ט ז"ל כתב שיש לגרוס איפכא וה"ג שבדרום לשכת המלח וכו’ שבצפון לשכת העץ וכו’ דהכי מייתי לה רפ"ק דיומא דף י"ט וכן העתיק הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל’ ב"ה וכן אתה מוצא ג"כ בשערים שבהר הבית ושבעזרה ששנויין שבדרום ברישא וכו’ נראה שרצה להכריח דמה ראיה לשבש הגי’ שבכאן ולסמוך אההיא דיומא ודילמא איפכא לכך כתב דהרמב"ם ז"ל כן העתיק כגי’ דיומא וכן אתה מוצא וכו’ ולי נראה דאין אתה יכול לשבש הגי’ דיומא שהרי התם אמר רב פפא שתי לשכות היו לו לכ"ג אחת לשכת פרהדרין ואחת לשכת בית אבטינס א’ בצפון וא’ בדרום והכריח דאחת היתה לו בצפון מהאי מתני’ דקתני שש לשכות היו בעזרה וכו’ שלש בצפון לשכת העץ וכו’ אבא שאול אומר לשכת כ"ג היתה וכו’ ואח"כ הכריח שהיתה לו אחת בדרום מהא דתנן ז’ שערים היו בעזרה וכו’ שבדרום שער הדלק שני לו שער הקרבן שלישי לו שער המים וכו’ ותנא חמש טבילות וכו’ וכולן בקדש על גג בית הפרוה חוץ מזו שהיתה בחול ע"ג שער המים ובצד לשכתו היתה אלמא לשכה היתה לו בדרום שהרי שער המים בדרום היה ואי גרסי’ שבדרום לשכת העץ וכו’ הוו שתיהן בדרום אלא ע"כ דגרסינן שבצפון לשכת העץ וכו’ ושם נסתפק רב פפא אי לשכת פרהדרין היא לשכת העץ שהיתה בצפון ולשכת בית אבטינס בדרום בצד שער המים או לשכת בית אבטינס היא לשכת העץ שהיתה בצפון ולשכת פרהדרין בדרום בצד שער המים ע"ש והרמב"ם ז"ל שם בסוף פ"ה מהל’ ב"ה כתב שלשכת פרהדרין היא לשכת העץ שהיתה בצפון נראה שסובר הא דקאמר בגמרא אלמא לא מטרחי’ ליה טפי דאי צדוקי הוא לפרוש וכו’ דקושטא הוא ולאו דחייה הוא מדלא קאמר כהאי לישנא וכו’ ודילמא מטרחי’ ליה טפי וכו’ ועוד מדקאמר ותדע דאלת"ה ודו"ק וא"ת מאי מספקא לי’ ר"פ התם אי וכו’ הא לשכת העץ הא לשכת בית אבטינס היתה עליה כדתנן בריש תמיד ומתני’ קתני הכא וגג שלשתן שוה שקרוי אחד לשלשתן י"ל שכותלי לשכת הגזית ולשכת הגולה היו גבוהין הרבה עד שהיו שוין לכותלי עליה בית אבטינס והיה גג שלשתן שוה או אפשר שמקום שנבנה בו עלייה זו היה עמוק ועשו אכסדרא שם עד שהייתה שוה לקרקע לשכות אלו ובנו כותלי העלייה שוה לכותלי שתי לשכות אלו או אפשר להאי סברא דאמרי’ דלשכת בית אבטינס היא לשכת העץ איכא למימר אע"ג שקרוי שלשתן שוה מ"מ למעלה מן הקרוי היה שם עליה ודו"ק:

שם: לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת וכו’. כתב הרמב"ם ז"ל בפירושו וז"ל וכן נתבאר בגמרא יומא שלשכת הגזית חציה קדש וחציה חול ויש לה שני פתחים א’ פתוח לקדש וא’ פתוח לחול ושחציה לחול הוא לצד מערב ובאותה המחצה יכולין לשבת לפי שכבר ביארנו שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד עכ"ל וצ"ל שהפתח הפתוח לחול היה פתוח לצד צפון סמוך למערב והפתח הפתוח לקדש היה פתוח לצד דרום סמוך למזרח והא דלא עבדו איפכא משום דבעי’ סנהדרין סמוכה למזבח והנה יש לחקור איך לשכת הגזית שהיתה בעזרת ישראל שלא היה רחב כי אם י"א אמה היה חציה של צד מערב מחזיק ע"א סנהדרין כחצי גורן עגולה ושני סופרים ובעלי דינין וחציה האחר של צד מזרח שהיו מתקבצין שם כל בית אב לפייס וג"כ שם מתקבצין לקרות את שמע א"כ לשכה גדולה היא עד מאד ואיך היה מספיק לה י"א אמות של רוחב העזרה ועוד שהיתה סמוכה בצדה שם לישכת הגולה וליכא למימר שלשכות אלו היו נמשכות ג"כ לעזרת כהנים שהרי לראב"י היתה עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות וחצי ועוד דרוחב הב’ אמות שהן כ"ב אמות לא יספיקו לכל ונ"ל זה דלשכות אלו היו בעזרה בצד צפון וצד דרום שכנגד כותלי ההיכל דהיינו לצד צפון מצד כותלי המסיבה ולצד דרום מצד כותלי הורדת המים כי עזרת ישראל היתה מקפת כל ההיכל מד’ רוחותיו ושם הרבה ריוח יש בין באורך בין ברוחב להחזיק את כל אלה והותר כי ההיכל שהיה באמצע העזרה היה שם רחבו מו הצפון לדרום ע’ אמה נשאר מקל"ה אמות שהיה אורך העזרה מצפון לדרום ס"ה אמות חציין לצד צפון וחציין לצד דרום נשאר רוחב לכל רוח ל"ב אמות וחצי גם יש ריוח באורך לרוחב זה באורך פ"ד אמות ודי למבין וצ"ל שהפתח שהיה לחול היו עולות לו במעלות או היה בשיפוע שהרי שם העזרה היא גבוהה כגובהו של אולם עוד אפשר לומר דלשכות אלא היה מחילות דומיא דלשכת הפרוה ולשכת המדיחין שהיו מחילות כמ"ש התוס’ שם בפ"ג דיומא דף ל"א בד"ה וכולן בקדש ע"ש. ואפשר דלשכת המלח נמי היתה מחילה כדאינך שכל השש לשכות אלו שבעזרת ישראל היו כולן מחילות ובזה ניחא דלא קתני מתני’ שמנה לשכות שם כדחשיב הרמב"ם ז"ל שם בפ"ה במל’ ב"ה דלא חשיב מתני’ אלא הני דהוו מחילות אבל אינך תרתי לשכת פינחס המלביש ולשכת עושי חביטין שלא היו מחילות כדמשמע ממתני’ דפ"ק דקתני שבמזרח שער ניקנור ושתי לשכות היו לו אחת מימינו וא’ משמאלו לא קא חשיב והשתא דאמרי’ דלשכות אלו היו מחילות ניחא דיכולים להרחיב כפי הצורך וצ"ל לפ"ז שפתח שהיה לה לקדש היו עולין לו ע"י מסיבה ודו"ק:

שם: אבא שאול אומר לשכת כ"ג. כתב הרע"ב ז"ל והיא לשכת פרהדרין דתנן בריש יומא ז’ ימים קודם יוה"כ וכו’ איכא למידק כיון דלשכה זו היתה בעזרת ישראל איך כ"ג היה ישן בה והא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וי"ל שלא היה לה פתח לקדש אלא לחול ושוב ראיתי שכתב כן התי"ט ז"ל והא דהיתה של עץ ולא חששו לאיסור לא תטע לך כל עץ עיין מ"ש בזה בחידושי בפ"ק דתמיד ועיין מ"ש כאן התי"ט ז"ל:

הדרן עלך פ’ כל העזרה. וסליקא מסכת מדות