חפץ חיים/הלכות לשון הרע/י טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
וּמִכָּל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ נוּכַל לִרְאוֹת אֶת גֹּדֶל הַטָּעוּת, שֶׁמִּשְׁתַּבְּשִׁין בּוֹ בְּנֵי אָדָם תָּמִיד, שֶׁאִם נִרְאֶה לְאֶחָד, שֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וּמְגַנְּה אוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁאָלֶנּוּ: לָמָּה אַתָּה מְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע? תֵּכֶף יָשִׁיב לְךָ: מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוּא דִּבֵּר עָלַי בִּפְנִי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. וְזוֹ טָעוּת גְּדוֹלָה מִפְּנִי כַּמָּה טְעָמִים: אֶחָד, שֶׁמִּי שֶׁסִפֵּר לְךָ זֶה, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְהַאֲמִינוֹ מִפְּנֵי קַּבָּלַת רְכִילוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וְאֵיךְ יִהְיֶה מֻתָּר לֵילֵךְ וּלְסַפֵּר עָלָיו מֵחֲמַת זֶה. וְעוֹד, דְּלוּ יְהֵא שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, שֶׁהוּא דִּבֵּר עָלֶיךָ, (מ) גַּם כֵּן אָסוּר מֵחֲמַת זֶה לֵילֵךְ וּלְדַבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע, (מא) וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָעִיף י"ד הַנַּ"ל.

(מ) ג"כ אסור. וכן כתב ר"י במאמר רי"ט ע"ש ופירש בזה הכתוב במשלי אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו עי"ש.

(מא) וכמו שכתבנו. כי בודאי אין מכוין לתועלת רק לפרסם גנותו של חבירו עי"ש. (באר מים חיים)