חיים תחילה/נה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אופן נה[עריכה]

ובמסילה נעלה לפרש עפ"י מ"ש בזוה"ק סדר יתרו דף פ"ט ע"ב בכל ביתי נאמן הוא בית דא שמא דקב"ה יע"ש ונקדים עוד מ"ש הרב באר היטב בא"ח ריש סימן א' בשם האר"י ז"ל דצריך לצייר לנגד עיניו שם הויה ב"ה משום שנאמר [תהלים ט"ז ח'] שויתי ה' לנגדי תמיד יע"ש א"כ זהו הרמז לעיני כל ישראל בראשית רא"ש בי"ת דהיינו שישימו נגד עיניהם לראות תמיד שמו יתברך הנקרא בית שיהיה בראש בתחילת הספר שם הויה ב"ה לקנות בו היראה כמ"ש ז"ל. והילך לפניך לשון מור"ם בהג"ה בריש א"ח שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני אלהים כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדיבורו במושב המלך כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו כמו שנאמר [ירמיה כ"ג כ"ד] אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובשתו ממנו תמיד עכ"ל.

וכתוב בספר חרדים בהקדמתו וז"ל וז"ש דוד [תהלים ט"ז ח'] שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט כלומר פתחתי עיני שכלי ושמתי בדעתי כי ה' נגדי תמיד והוא מסתכל בי ואיך לא אירא ואבוש מפניו גם לשון נגדי לשון יסורין ומלקות בלשון הגמ' ממנו אניגודא וכן פי' ז"ל עזר כנגדו לא זכה מנגדתו והכא הכי קאמר שמתי בדעתי כי ה' אעפ"י שהוא רחמים גם הוא שופט ומכה בחרבו את המורדים בו אלא מאריך אפיה ובסוף נפרע כשאני משים זה על לבי ודאי לא אמוט מן התורה כחוט השערה כדאז"ל [ברכות ו' ע"א] אין ימין אלא תורה שנאמר [דברים ל"ג ב'] מימינו אש דת למו.

וכן רמז יתברך בהתחלת ספר תורתו בתיבה ראשונה שהיא בראשית שפי' רשב"י בתקון אחר מצרופיה ירא בשת שתהיה ירא בושת שתהיה ירא וחרד מפניו כי ברא עולמו בדין ויפרע מן הרשעים גם תבוש מפניו כי עומד עמך בכל מקום ורואה מחשבתך ודיבורך ופעולתך והאיש הרשע שעובר על מצות מלכו של עולם אם אינו כופר בהשגחה ודאי עז פנים הוא ועליו תנן עז פנים לגהינם ועל שומר מצותיו תנן מס ובושת פנים לגן עדן עכ"ל