חיים ביד/נג

<< · חיים ביד · נג · >>

סימן גן

שאלה מי שהיה אנוס שלא היו רוצים לקבור את מתו ומפני זה נתקשר בשבועה לעשות איזה דבר ושוב טען כי אנוס הוא יען היה לו אונס כזה יורינו המורה אי הוי אונס או לא. והנה הרב הגדול בס' זרע אברהם ז"ל ח"ב ח"מ סימן י"א כתב שם בשאלה וז"ל וראובן מתנצל באומרו אין לך עלי דין ודברים מצד כמה טענות ראשונה שאני על משמרתי הייתי עומד שלא הייתי רוצה לקדש את בתי כ"א לך ואנשי העיר הכריחוני על ככה ואנסוני שלא היו רוצים לקבור את מתי מלפני עד שיקדש שמעון לאחות הנפטרת אין לך אונס גדול מזה וכו' ע"כ ובתשו' הרמח"ה לא העלה על דל שפתיו זאת טענת האונס שלא רצו לקבור את המת עד שיקדש וזאת חשיבא לטעון טעון או נימא כיון דכתבו גדולי הפוסקים דמניעת הטובה לא מיקרי אונס ועיין ש"ע יו"ד סי' רל"ב אוף הכא נמי מניעתם מלקבור את המת לא חשיב אונס עיין במוהרח"ש בס' ת"ח בקונ' המודעות דכ"ט דמשמע מהתם קצת דלא חשיב אונס כי ע"כ נא לשון בקשה יעבור נא אדוני לפני עבדו בדברים שבכתב בקיצור לענין דינא מאי דעתו דעת עליון נוטה בזה אי חשיב אונס או לא לענין שבועה בטענת אנוס הייתי עכ"ל.

תשובה ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת רחימא דנפשאי הרב המובהק כמוהר"ר יצחק ישראל נר"ו ושאלת חכם חצי תשובה וכשאני לעצמי הדבר פשוט דאונס שמאניסים את האדם שלא לקבור את מתו הראוי לו שהחיוב מוטל עליו לקוברו הוי אונס גמור ואמינא לה ממה שמצינו בתשו' רב פלטוי גאון ז"ל שהביאה הרי"ף והר"ן ז"ל בהלכות פ' הגוזל דמי שכותבין לו פתיחתא גוזרין עליו שלא לקבור את מתו ושלא למול את בנו וכ"כ בתשו' המיוחסות סימן רמ"ד והגם כי לא נהגו לעשות כן כ"א במי שאינו פורע מס עכ"פ כיון שעושים זה לאדם למי שהוא סרבן בדין וכדברי רש"ל ביש"ש שם בב"ק פ"י סי"ג למי שהוא פרוץ בעבירות ומנודה לשמים כיון שגוזרין עליו לעונש חמור ודאי דחשיב אונס גמור.

ועוד דכיון שמונעין לו מלקבור את המת המוטל עליו לקוברו הרי מבטלין ממנו מ"ע ול"ת לא תלין נבלתו וכו' כי קבור תקברנו וכו' והרי מצינו להרדב"ז ז"ל בתשו' ח"ה סי' שני אלפים רצ"ו שנשאל מי שאנסוהו שלא לילך למקום אחר לישא אשה כתב דחשיב אונס וא"ת לא ילך ולא ישתעבד הא ליתא כיון דראובן היה הולך לעשות מצוה לישא אשה כדי לקיים מצות פו"ר ושמעון מעכב עליו אין לך אונס גדול מזה עכ"ל והרי אם עיכוב שלא לילך למקום אחר לישא אשה חשיב אונס הגם כי יש אופן לקיים מצות פו"ר במקומו עכ"ז נחשב אונס כ"ש וק"ו במעכב שלא לקבור את מתו דליכא שום אופן בענין אחר לקיים המצוה בודאי הוי אונס והוא ברור.