חיים ביד/כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן כט[עריכה]

בתוכי ישתומם לבי בישמעאל אחד שהיה שר גדול שבעיר והיה משיא אשה לבנו והזמין ליאודים, אם יכולים לאכול דאיכא משום איבה וגם יש לחוש ג"כ לעשות להם נזק כי הוא ידו תקיפה אם יש מקום להתיר בכה"ג או לא.

ותען לשוני, הנה הרב הפרישה ביו"ד רס"י קנ"ב נסתפק אם נתיר משום איבה, והביאו הרב ש"ך. והרט"ז החזיק במעוז דאין להתיר משום איבה בענין זה וכ"כ הרב כנה"ג וכן אסור לאכול אפי' בבית ישראל כששולח לרבים שיתאספו שם הרט"ז והבא"ט שם יע"ש וככ הרב כנה"ג בהגב"י אות כ' יע"ש והרב ערוך השלחן ערך השלחן לרבי יצחק טייב ביו"ד שם אות א' שאחר שהביא דברי הרט"ז כתב וז"ל ואין נראה כן מדברי הריטב"א בחי' לע"ז יע"ש ואתה תחזה מ"ש הרב לח"מ שם בפ"ט מה' ע"ז הי"ג שהביא מ"ש הרב"י ביו"ד סי' קנ"ב שדקדק מל' הרמב"ם שאוכל במסיבת הגוי וכו' ועיין למורנו הרב מראה הגדול ח"א דרוש לשבת זכור דצ"ד ע"ב שהק' שהרב"י דחה דקדוק זה יע"ש ואין חילוק בין גוים משאר אומות לישמעאלים לעניו זה כאשר נראה מתשו' הרדב"ז הישנות סי' כ"א דנ"ד היה בישמעאל שעשה משתה יע"ש ותשו' זאת הזכירה הרב כנה"ג והביטה וראה להרב חסד לאברהם ח"א חיו"ד שהאריך הרחיב בזה ולא הניח פינה וזוית ואין לשנות מכל דברו הטוב.