חיים ביד/כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן זך[עריכה]

נטיתי לבי בישראל וגוי ששכרו חנות אחת להיות עוסק כל אחד בחצי החנות והגוי בחלקו שם ע"ז ונר דלוק לפניו אי מותר לישראל להיות יושב בחנות או לא וכן בחצר אחד שכן עם הגוי והגוי למטה ואומר עמידה ומשתחוה למטה הימנו ויש לנכרי עששית דולקת לשם ע"ז ומה יעשה:

תשובה הנה מן הדין נראה דמותר דליכא בכאן איסור לישראל כי הגם דכתיב לא תביא תועבה אל ביתך כאן אינו ביתו של גוי כי הגוי במקומו הוא מניח הע"ז וכמבואר בטור ובש"ע יו"ד סס"י קנ"א. לא נשאר האיסור כ"א משום מ"ש שם בש"ע רס"י ק"ן מצוה להתרחק מדרך ע"ז ד' אמות והרי כיון שהוא בתוך חנות אחת והרי הוא בתוך ד"א שלו אסור. גם איכא חששא אחרת דא"א כיון שהישראל הוא יושב ומתעסק שם בחנות לפני ע"ז א"א [שלא] להיות שוחה לפעמים ליקח איזה דבר ונראה כמשתחוה לפני ע"ז וכמ"ש שם מרן בסעיף ב' וז"ל יש לו קוץ ברגלו בפני ע"ז או נתפזרו לו מעות לפניה לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות מפני שנראה כמשתחוה לה וכו' יע"ש. גם איכא איסור משום אל תפנו אל האלילים ואף על גב דבזה"ז לא נשאר שורש מע"ז הרי לפי מה שכתבתי בסימן הקודם שומר נפשו ירחק מהם לא בחנות ולא בבית וברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך ועיין בספרי זוטא לב חיים ח"ב סימן כ"ח מה שכתבתי שם בעזר אלקים חיים.