חיים ביד/יג
סימן יג[עריכה]
חקרתני ותדע על ענין הטחול אם מותר לבשלו בשאר בשר דע לך דלפי מ"ש הרמב"ם בפ"ו מהל' מא"ס ה"ט וכן מדברי הטור ביו"ד סי' ע"ד ומור"ם בד"מ שם ובת"ח ריש כלל ל"א הוא דדין בשר יש לו כשאר בשר דלא כהגהמ'ר דאסר לבשל טחול עם שאר בשר וכ"כ הדרישה שם דמ"ש הטור דינו כשאר בשר הוא דמותר לבשלו עם שאר בשר ולאפוקי מהגמרא דהא דמותר לבשל טחול היינו בלא בשר ע"כ ופשוט דט"ס נפל וצ"ל לאפוקי מהגמ"ר וכ"כ בהגהות מיימו' שם בשם ס' התרומה וסה"מ והתוס' וכ"ה בירוש' ומ"ש הרוקח סימן תי"ד בשר וטחול שנמלחו ביחד מותר בדיעבד גם שם נפל ט"ס ובמקום וטחול צ"ל וכחל וכן ראיתי למוה"ר כנה"ג בסימן הנז' הגה"ט אות י"ב וגם דברי רב נטורנאי גאון שכתוב בספר שיבולי הלקט כ"י סימן י"א הביאו הרב מחב"ר ביו"ד סימן ע"ג אות י"ד דה"ה כבד וטחול דאינן יוצאין מדי דמן לעולם ואפילו במליחתן אסור לבשלם וע"ז הקשה שם הרב חיד"א ז"ל דהטחול חומרא יתירה הוא דאסור לבשלו דהרי תלמוד ערוך הוא דמותר לבשלו זת"ד. ולא שת לבו דט"ס נפל גם בדברי ר"ן גאון ובמקום טחול צ"ל כחל וכהגה"ה שעשינו בדברי הרוקח ויש הכרע לזה שהרי ר"ן גאון לא הזכיר בדבריו שם כחל והרי הדין הוא דהכחל אסור לבשל אפילו לאחר מליחה וכיון דלא הזכיר מדין כחל כלל ש"מ כמו שכתבנו ויש להשיב ע"ד הרב ערוך השלחן רס"י ע"ד שהביא סברת ר"ן שהוא סברת הרוקח ולא זכר שר דברי מוה"ר כנה"ג שהגיה בזה.
והן אמת דלפי הסוגיא דפ' כל הבשר נר' ברור דהטחול הוא בשר גמור ודינו כבשר בין לענין צלי בין לקדירה וכמו שפסק הטור ביו"ד סימן ע"ד והא שמיעא לי דמאי דאשכחן להגמ"ר בפ' כ"ה סי' תשנ"א דלא התיר לבשלו עם שאר בשר ומודה מיהא דמותר לבשלו והמעיין יראה דלא החליט המאמר לאסור איסר מדכתב בנוסח זה וסמ"ג כ' דמותר לבשל טחול ושמא ר"ל לבדו בלא בשר ע"כ ומדכתב ושמא יורה דספוקי מספק"ל. גם ראיתי להרב בנימן זאב סימן שי"ח דהשיב ע"ד אותו תלמיד דכתב להחמיר שלא לבשלו עם בשר דחומרא בעלמא הוא ומוה"ר כנה"ג שם בהגה"ט או"ג הסביר פנים לסברת אותו תלמיד דהוא כדברי הגמ"ר שכתב כן יע"ש. וכשאני לעצמי נראה דשפיר כתב הרב בנימן זאב דהוי חומרא יתירה דהרי מלבד שהוא סברה יחידאה גם לא ברירא ליה לאסור כ"א מספק מדכ' ושמא ומ"ש הרב לחם הפנים דדינו כשאר בשר דמותר לבשלו עם שאר בשר היינו דברים כפשוטן דבא לאפוקי סברת הגמ"ר וכמ"ש להדייא מור"ם בד"מ.
וראיתי בדברי קדשך דנרגשת על רש"י מדברי התוס' לא ידעתי מהו כונתיך דרש"י קשיש טובא מהתוס' ונגד זקניו כבוד וברוב התלמוד פלגן בהדייהו האמנם מה שיש להקשות על רש"י כבר הק' הריטב"א וכמ"ש הרב ערוך השלחן ועמ"ש התוס' שם ק"י ע"ב ד"ה כבדא ואתה תחזה דהרב ערוך השלחן ז"ל כבר הביא לדברי הריטב"א ולמ"ש התוס' גם הראיה מכנפי ריאה אינה ראיה שהרי הטור והלבוש ורוב הפוסקים שהתירו את הטחול לבשל הם כתבו וטחול אעפ"י שיש בו מראה אדמומית ונראה כריבוי דם וכו' כיע"ש בדבריהם. ועכ"פ צריך מליחה כמ"ש הה"מ בפ"ו מהלכות מ"א ה"ט וכ"כ מוה"ר כנה"ג שם הגה"ט אות ד' והרב שולחן גבוה שם בסימן ע"ד ייחס דלרוב הפוסקים צריך הטחול מליחה אלא דלדעת התוס' בחולין ק"י ע"ב ד"ה כבדא והרב מ"מ ה"ד בכנה"ג שם בהגה"ט הוא דגם בלא מליחה שרי ועמ"ש הרב ערוך השולחן והוא ע"ד אות א' וניקור נמי בעי ועמ"ש בקונ' תוכחת חיים ח"א ס' וישלח. ועיניך תראנה עוד בהגמ"ר פרק כל הבשר סי' ת"ס ודוק. ומנהג עירנו אזמיר יע"א הוא דהטחול מבהמה גסה אינן אוכלין אותו כלל ושחיטה מבהמה דקה לאכילת יש' ליכא כ"א כמו ב' חדשים או ג' למרבה ואף בזה יש מהם שאינן אוכלין ויש מהן שאוכלין והאוכלין מבשלים עם הבשר אחר שמנקרין ומולחין כדין וכהלכה.