חות יאיר/פו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן פו[עריכה]

כל יקר ראתה עינו כעין הבדולח. טעמו כלשד השמן איננו חסר תבלין ומלח. זריז וממולח. רוח ה' עליו יצלח. דורש אותיות ופסוקים אמצעותן והתגלח. מלא על כל גדותיו כפלח. ה"ה אהו' הרב הגדול המופלא ומופלג הגאון מוהר"ר יאיר חיים נר"ו לא יכבה. מחול ימים ירבה:

אהו' ידיד ה' אין אתי לחדש דבר רק לבשר שלום ולגלו' את אזניו שג"י הצהירי' האירו אל מול עבר פני שוב נית והיו לי לנחת ואת אשר נדרתי אשלם להשיב למכ"ת אמנם בקצרה. ע"ד מ"ש מכ"ת ובירר דבריו הראשונים ששאלתו היא זאת אם ידוע הוא שהק' ר"ט שנתנה לראובן בהלואה ואחר מותה במתנה הוא מדמי כתובתה ואין פקפוק בזה כו' ואת זאת בקשה נפשו לדעת אי מצי ראובן המקבל מתנ' לומר קים לי כפשט' דשו"ת הרא"ש כלל נו"ן ס"ו מבלי לשית לב לסתירות דברי הרא"ש כו' וע"ז לא נשיבנה מכ"ת דבר מכ"ל דבר. הנה אהוב' סבור הייתי שאינני צריך לפרש יותר למבין כמותו ירבו מאחר שכתבתי וז"ל אם אין היורשים יכולים לברר כו' אזי זכה ראובן במתנתו כו' הרי משמע הא אם היורשים יכולים לברר כו' אזי לא זכה ראובן במתנתו.

כי אמרינן נכסי בחזקת היורשים קיימי כיון שידוע שהם מנכסי הבעל וזה פשוט יותר ממה שנאמר אם אין היורשים יכולים לברר אזי זוכה ראובן במתנתו הגם שהדין דין אמת שאם אין היורשים יכולים לברר כו' אזי זוכה ראובן במתנתו אבל אינו פשוט כ"כ שהרי מ"ש שמואל מודה לי אבא כו' עמד בקושי' וע' בתוס' לכן חשבתי למכ"ת אם אין היורשים יכולים לברר אזי זכה ראובן כו' כי דבר זה אינו פשוט כ"כ אבל אם יכולים לברר שאזי לא זכה ראובן לא הזכרתי בפירוש כי הוא פשוט שאין אנו משגיחין במקבל מתנה שרוצה לתפוס דברי הרא"ש כפשטן וק"ל

וע"ד מה שכתבתי למר בענין בת שבגרה בחיי אביה בזמן הזה שלא איבדה פרנה קילס מר וחיבב דבר רק שחוכך מר שודאי בזמן הגאון רמ"א ג"כ לא היו משיאין רובא דעלמא את בנותיהן קודם בגרות וא"כ לא הי' לו להגיה על דברי כב"י וי"ח. תמה אני על מכ"ת ועל רוחב לבו לב אריה שיפקפק בזה וכי רמא"י לא רצה לתקן אלא לדרי' ומדינתו תמה. הלא כוונתו הרצוי' היתה לעורר לב התלמידים שיש מחלוקת בדבר נ"מ במקומות אחרים שחוששין על מ"ש בתך בגרה כו'. או לדורות הבאים אם יהיו חוששין כו' וק"ל וכל זה אם נודה שבימיו של הגאון מהרמא"י לא היו חוששין להא בתך בגרה כו' אבל יותר נרא' שבימיו חששו ועיין במ"ש סי' ל"ז ס"ח: