חות יאיר/פג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן פג[עריכה]

והנה מה שבדק לן מר בבבי תרי הבאים לפניו ודאי זאת לא זאת כי אם לפי רוב הענווה כי הכל גלוי וידוע לפני כסא כבודו וכל רז לא אניס ליה וניירו נייר חדש. וניירי מחקא ויוכל להזדייף בנקל ח"ו. ע"כ היה מן הראוי ומדה נכונה למנוע דרושי אך ורק משום רחימתא עזיזא אני פי מלך אשמור כאשר גזר עלי אומר להשיב לו דעתי הקצרה בדרך קצרה. ואען ואומר ע"ד האלמנה שנתנה מאה ר"ט לראובן בהלוואה ועשה לה שטר עליהם בכא"ה כו' ואחר מותה יהיו הק' ר"ט במתנה גמורה לראובן כו' ואחר פטירתה באו יורשי בעלה ותובעים הק' ר"ט הנ"ל מאחר שמעולם לא נשבעה על כתובתה נשאר הכל בחזקת בעלה ואין ממש במתנתה כו' ע"כ. נלע"ד ברור אם אין היורשים יכולים לברר בירור גמור שהמאה ר"ט הנ"ל באים מעזבון מוריש' אזי זכה ראובן במתנתו ומקור דין זה הוא בפ' חזקת הבתים דנ"ג אמר שמואל מודה לי אבא כו' ופרטיו מבוארים בתשובות הרשב"א והריב"ש ות"ה ובשארי תשו' מן האחרונים ונלאתי להעתיקם באורך שלא לצורך כי הכל צפוי וידוע למר. והש"ך בח"מ סי' ס"ב האריך בזה: