חוק טבי-דולר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק טבי-דולר מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק טבי־דולר, תשי״א–1951


סמכות להוציא טבי־דולר
(א)
שר האוצר מורשה בזה להוציא, בשם מדינת ישראל, אגרות־חוב שסך־כל ערכם הנקוב לא יעלה על עשרים וחמשה מליון דולר (מטבע ארצות הברית של אמריקה). אגרות־חוב אלה ייקראו ”טבי־דולר תשי״א–1951“ (להלן – טבי־דולר).
(ב)
טבי־דולר לא יוצאו אלא עד יום כ״ד בסיון תשי״ט (30 ביוני 1959).
התמורה
(א)
שר האוצר רשאי להוציא טבי־דולר באחת התמורות האלה בלבד:
(1)
המחיר המגיע בעד ניירות־ערך שהועברו לשר האוצר – בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין לאחר מכן – בתוקף צו לפי תקנה 7(2) לתקנות ההגנה (כספים), 1941;
(2)
ניירות־ערך שהקרן שלהם משתלמת במטבע־חוץ;
(3)
מטבע־חוץ;
(4)
מטבעות זהב ומטילי זהב.
(ב)
רכש אדם משר האוצר טבי־דולר באחת התמורות האמורות, רשאי שר האוצר, על אף האמור בסעיף קטן (א), להוציא באותה שעה לאותו אדם, תמורת לירות ישראליות, טבי־דולר נוספים בערך נקוב השווה לאחוז מסויים מן הערך הנקוב של טבי־הדולר שרכש אותו אדם כאמור. שר האוצר יקבע את האחוז האמור, בין דרך כלל ובין לכל סוג מן התמורות המפורטות בסעיף קטן (א), תוך התיעצות עם ועדת הכספים של הכנסת.
(ג)
לצורך סעיף זה יהיה –
(1)
שער החליפין – השער הנהוג אותה שעה אצל מי שמורשה כחוק לעסוק במסחר במטבע־חוץ;
(2)
השער של מטבעות זהב ושל מטילי זהב – השער שיקבע להם שר האוצר.
ריבית
טבי־הדולר ישאו ריבית של שלושה וחצי אחוז ממאה לשנה, שתשולם בשיעורים חצי־שנתיים.
פדיון
(א)
טבי־הדולר ייפדו בעשרה שיעורים שנתיים שווים ורצופים בתקופת ששת החדשים האחרונים של כל שנה החל מתקופת ששת החדשים המסתיימת ביום ל׳ בכסלו תש״כ (31 בדצמבר 1959). מועד הפדיון, בתוך התקופות האמורות, ייקבע על ידי שר האוצר.
(ב)
פדיון כל שיעור שנתי יהיה דרך הגרלה, או דרך רכישה בשוק החפשי, של חלק עשירי מסך־כל טבי־הדולר שהוצאו, או מקצתו בדרך אחת ומקצתו בשניה.
קביעת המטבע לתשלום הקרן והריבית
כל עוד קיימת על פי החוק הגבלה על השימוש החפשי בדולרים (מטבע ארצות הברית של אמריקה) בישראל, ישולמו סכומי הקרן והריבית של טבי־הדולר במטבע ישראלי, לפי שער חליפין לדולרים שיהיה נהוג במועד הנועד לפדיון, אצל מי שמורשה כחוק לעסוק במסחר בדולרים.
תשלום ובטחון
הקרן והריבית של טבי־הדולר וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה, ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות של מדינת ישראל ומתוך רכושה.
חתימה
טב־דולר ישא את חותם חתימותיהם של שר האוצר והחשב הכללי.
הערך הנקוב ושאר התנאים
ערכם הנקוב של טבי־דולר, צורתם, נוסחם, סימונם ושאר תנאיהם – ייקבעו על ידי שר האוצר בתקנות, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
העברה
טבי־דולר יהיו ניתנים להעברה דרך מסירה.
פטור ממס בולים
טבי־דולר פטורים ממס בולים.
פטור מאחריות פלילית
(א)
שר האוצר רשאי, בהודעה שתפורסם ברשומות, לתת לכל אדם אשר חלה עליו חובה מן החובות המפורטות בתקנות 6 ו־6ב לתקנות ההגנה (כספים), 1941, ואשר עדיין לא מילא אותה חובה, ארכה למילוי אותה חובה עד למועד שיקבע בהודעה. מתן ארכה לפי סעיף קטן זה יכול להיות כללי או מסוייג.
(ב)
מילא אדם חובה כאמור, תוך התקופה הקבועה בהודעה לפי סעיף קטן (א), לא ישא באחריות פלילית בשל אי־מילוי החובה לפני מתן הארכה או בשל דרך הרכישה של מטבע־חוץ המחייב את מילוי החובה האמורה, בניגוד לתקנות ההגנה (כספים), 1941.
(ג)
הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) יחולו בשינויים המחוייבים לפי העניין על אי מילוי כל חובה המוטלת, לגבי ניירות ערך, בתקנות 7 ו־7ב׳ לתקנות ההגנה (כספים), 1941, או על פיהן.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות סדרי ההגרלה.


נתקבל בכנסת ביום כ״ט באדר א׳ תשי״א (7 במרס 1951).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • אליעזר קפלן
    שר האוצר
  • חיים ווייצמן
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.