חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) מתוך

חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ״ד–2023

ס״ח תשפ״ד, 28.

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה

פרק ג׳: דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה

פרק ד׳: דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה

פרק ה׳: הוראות שונות

תוספת ראשונה

תוספת שנייה

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות

בחוק זה –

”אישור רגולטורי“ – כל אחד מאלה:

(1)

אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;

(2)

אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;

(3)

אישור, לרבות מסמך הנדרש למתן אישור, מסמך נלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור, המנויים בתוספת הראשונה;

”הגורם המוסמך“ – הגורם המוסמך לפי חוק להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי;

”הוועדה“ – ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;

”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);

”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;

”רשות האסדרה“ – הרשות כהגדרתה בחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021;

”רשות ציבורית“ – כל אחד מהגופים שלהלן, ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:

(1)

הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

(2)

רשות מקומית;

(3)

תאגיד שהוקם לפי חוק;

(4)

ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק;

”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ו בטבת התשפ״ד (7 בינואר 2024).

פרק ב׳: הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה

2.

הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה

(א)

על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת ואינו מנוי בתוספת הראשונה תוארך בשלושה חודשים, ותקופת תוקפו של אישור רגולטורי כאמור שמנוי בתוספת הראשונה תוארך בארבעה חודשים, מהיום שקדם למועד הפקיעה המקורי (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית החליטה שלא לחדשו, לפי כל דין.

(ב)

(1)

ראש הממשלה רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרק זה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל האישורים הרגולטוריים או חלקם.

(2)

צו לפי פסקה (1) טעון את אישור הממשלה – לעניין ההארכה הראשונה, ואת אישור הממשלה ואישור הוועדה – לעניין כל הארכה שלאחר מכן.

(ג)

ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה, להאריך את תקופת ההארכה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שהארכה כאמור תהיה לגבי אישורים רגולטוריים שניתנו מלכתחילה לתקופה העולה על שנה; הארכת תקופת ההארכה לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל האישורים הרגולטוריים או חלקם.

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) –

(1)

(א)

רשות ציבורית המוסמכת לתת אישור רגולטורי רשאית להחליט, ביוזמתה או לבקשת בעל אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים קטנים או כי הוראותיהם לא יחולו לעניין אותו אישור, ובלבד ששקלה, בין השאר, את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים לחידוש האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות המצב הביטחוני המיוחד; הודעה על החלטה כאמור תימסר לבעל אישור רגולטורי מראש, בכתב בצירוף נימוקים;

(ב)

רשות ציבורית תדווח לרשות האסדרה, אחת לחודש, על ההחלטות שקיבלה לפי פסקת משנה (א); רשות האסדרה תדווח לוועדה, אחת לשלושה חודשים, על הדיווחים שקיבלה כאמור מכלל הרשויות הציבוריות;

(2)

רשות ציבורית המוסמכת לתת אישור רגולטורי רשאית להחליט לגבי אישור שנתנה בתקופה הקובעת, כי לא יחולו עליו הוראות חוק זה.

(ה)

לעניין אישורים רגולטוריים המנויים בתוספת הראשונה יראו את הגורם המצוין לצד האישור כרשות הציבורית המוסמכת למתן אותו אישור.

(ו)

ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ה) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השנייה, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.

(ז)

בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות סעיף זה, אינו חייב בהגשת בקשה לעניין ההארכה כאמור או בתשלום אגרה בעדה.

(ח)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת שחלים על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעו באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה, בכל תקופת תוקפו של האישור הרגולטורי.

פורסם צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (הארכת התקופה הקובעת והארכת תקופת ההארכה), התשפ״ד–2024.

3.

תיקון התוספות

השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם יושב ראש רשות האסדרה ובאישור הוועדה, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה (בסעיף זה – התוספות), לעניין אותו אישור, ובלבד שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השנייה לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד פקיעתו; ואולם –

(1)

הייתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, לאחר התייעצות עם יושב ראש רשות האסדרה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור;

(2)

הייתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם יושב ראש רשות האסדרה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור.

פרק ג׳: דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה

4.

דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה

(א)

על אף האמור בכל דין, חל מועד מהמועדים שלהלן במסגרת הליך להטלת עיצום כספי לפי חוק, בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בתקופה של שלושה חודשים (בסעיף זה – תקופת הדחייה):

(1)

המועד האחרון שבו רשאי הגורם המוסמך למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי;

(2)

המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו;

(3)

המועד האחרון להחלטת הגורם המוסמך בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום;

(4)

המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לגורם המוסמך בבקשה לביטול התראה מינהלית, או למסור לגורם המוסמך כתב התחייבות ועירבון;

(5)

המועד האחרון שבו רשאי המפר לטעון את טענותיו לעניין חילוט עירבון;

(6)

המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום של העיצום הכספי חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.

(ב)

על אף האמור בפרק ו׳ לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005, ובפרק ט׳ לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007, חל המועד האחרון לתשלום קנס אזרחי בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בתקופת הדחייה.

(ג)

(1)

שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרק זה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל הגורמים המוסמכים או חלקם ולגבי כל המועדים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) או חלקם.

(2)

צו לפי פסקה (1) טעון את אישור הממשלה – לעניין ההארכה הראשונה, ואת אישור הממשלה ואישור הוועדה – לעניין כל הארכה שלאחר מכן.

(ד)

(1)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), הגורם המוסמך רשאי להחליט, לעניין הפרה מסוימת, על תקופת דחייה קצרה יותר; הודעה על החלטה כאמור תימסר למפר מראש, בכתב בצירוף נימוקים.

(2)

הגורם המוסמך ידווח לרשות האסדרה, אחת לחודש, על ההחלטות שקיבל לפי פסקה (1); רשות האסדרה תדווח לוועדה, אחת לשלושה חודשים, על הדיווחים שקיבלה כאמור מכלל הגורמים המוסמכים.

פרק ד׳: דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה

5.

דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה

(א)

בסעיף זה –

”גז“ – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגפ״מ;

”חוק הגפ״מ“ – חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020;

”מיתקן גז“ – מיתקן גז כהגדרתו בחוק הגפ״מ המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;

”סוכן“ – כהגדרתו בחוק הגפ״מ;

”ספק גז“ – מי שבידו רישיון ספק גז כהגדרתו בחוק הגפ״מ;

”ת״י 158“ – תקן ישראלי ת״י 158 חלק 4 – ”מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): בדיקות“.

(ב)

על אף האמור בסעיף 25(ב) לחוק הגפ״מ ובת״י 158, חל המועד לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז, בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בתקופה של שלושה חודשים מהמועד המקורי (בסעיף זה – תקופת הדחייה), ורשאי ספק גז או סוכן להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם בתקופת הדחייה, והכול אלא אם כן התקבלה אצל ספק הגז, במהלך תקופת הדחייה, קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז.

(ג)

(1)

האריך ראש הממשלה, לפי סעיף 2(ב), את התקופה הקובעת לעניין פרק ב׳, רשאי הוא להאריך את התקופה הקובעת גם לעניין פרק זה, בהתאם להוראות אותו סעיף; לא האריך ראש הממשלה את התקופה הקובעת כאמור, רשאי שר האנרגיה והתשתיות, בצו, באישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרק זה, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד; הארכה לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל מיתקני הגז או חלקם.

(2)

צו של ראש הממשלה לפי פסקה (1) טעון את אישור הממשלה – לעניין ההארכה הראשונה, ואת אישור הממשלה ואישור הוועדה – לעניין כל הארכה שלאחר מכן.

(ד)

ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה, להאריך את תקופת הדחייה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד; לא האריך ראש הממשלה את תקופת הדחייה כאמור, רשאי שר האנרגיה והתשתיות, בצו, להאריך את תקופת הדחייה כאמור אם נוכח כי מתקיימות נסיבות כאמור; הארכת תקופת הדחייה לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל מיתקני הגז או חלקם.

פורסם צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (הארכת התקופה הקובעת והארכת תקופת ההארכה), התשפ״ד–2024.

פרק ה׳: הוראות שונות

6.

ביקורת שיפוטית

על החלטה של רשות ציבורית או גורם מוסמך, לפי סעיפים 2(ג) או 4(ד), ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתן האישור הרגולטורי או שבו מעוגנת הסמכות להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי, לפי העניין.

7.

שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע –

(1)

מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי דין לשנות את תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, לחדשו, לסרב לחדשו, להתלותו, לבטלו או לקבוע בו תנאים;

(2)

מסמכות הנתונה לגורם מוסמך לפי דין לשנות מועד בהליך להטלת עיצום כספי או קנס אזרחי.

תוספת ראשונה

(פסקה (3) להגדרה ”אישור רגולטורי“ שבסעיף 1)

(1)

אישור מעבדה מוסמכת לבדיקה תקופתית למכלית או לרכב שמותקן עליו מכל, להובלת חומר מסוכן, בדבר כשירות ועמידה בדרישות כאמור בתקנה 3(ג)(3) לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001, לפי תקן ישראלי ת״י 819 או בהתאם לאמנה להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) – המפקח כהגדרתו בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997;

(2)

תעודת הכשרה שנתן מוסד הכשרה לפי תקנה 51 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007, ואישור שניתן לעובד בגובה בהתאם לתקנה 6(ב) ו־(ג) לתקנות האמורות – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה);

(3)

הסמכה שנתנה רשות הסמכה לפי תקנה 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992, לאתת או לעגורנאי, לעניין הפעלת עגורן מסוג ג׳ ו־ד׳ – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;

(4)

בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם להוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;

(5)

תסקיר על בדיקה שניתן בידי בודק מוסמך לפי פקודת הבטיחות בעבודה, ובלבד שלא הוצא לגבי המכשיר שלגביו ניתן התסקיר, בשנה האחרונה, צו שיפור או צו בטיחות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954 – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;

(6)

מידע להיתר שנמסר למבקש לפי סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה);

(7)

החלטה של רשות רישוי לפי סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה והחלטה של ועדה מקומית להתיר שימוש או שימוש חורג או לתת הקלה לפי סעיפים 146, 147, 147א ו־151ב לחוק התכנון והבנייה;

(8)

מפת המדידה המוגשת במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה לפי תקנות התכנון והבנייה (תוכנית איחוד וחלוקה), התשס״ט–2009;

(9)

מפת המדידה המוגשת במסגרת בקשה למידע להיתר ובקשה להיתר לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016;

(10)

אישור בדבר כשירות נפשית מאת פסיכולוג מומחה קליני, רפואי, שיקומי או תעסוקתי לפי סעיף 11ב1(א) לחוק כלי הירייה, התש״ט–1949 – מנהל האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי.

תוספת שנייה

(סעיף 2(ו))

(1)

אישורים רגולטוריים לפי חוק התכנון והבנייה, למעט:

(א)

פרטים (6) עד (9) לתוספת הראשונה;

(ב)

היתרים לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה;

(ג)

היתרים הכוללים הקלה, שימוש חורג או תוספת שימושים לפי חוק התכנון והבנייה;

(2)

תסקיר בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח לפי פקודת הבטיחות בעבודה;

(3)

רישיון יבוא, אישור או היתר כמשמעותם בצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014 (בתוספת זו – צו יבוא חופשי), או רישיון יבוא לפי סעיף 2(א)(2) לצו יבוא אישי, התשע״ט–2019, לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן:

(א)

36.04 או 93.04.0020;

(ב)

29.03.1400, 29.03.6000, 29.03.4000, 29.03.5000, 29.03.7000, 38.14.0000, 38.24.8400, 38.24.9030, 38.24.9090, 38.24.9900, 38.27.0000 או 39.07.2000;

(ג)

רישיונות משרד הכלכלה והתעשייה בנוגע לפריטי מכס 84.15.0000 ו־84.18.0000;

(ד)

90.13, 93.01, 93.02, 93.03, 93.04, 93.05, 93.05.9100, 93.06, 93.06.9010, 93.06.9090 או 93.07;

(4)

רישיון יבוא בפטור ממכס לפי סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי;

(5)

רישיון יבוא טובין שניתן בידי רשות מוסמכת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפי צו יבוא חופשי;