חובת התלמידים (מנוקד)/פרק ה

<< · חובת התלמידים (מנוקד) · פרק ה · >>

פֶּרֶק ה - אֵיזֶה עֵצוֹת פְּרָטִיּוֹת לַמִּתְרַפֶּה

הָרָצוֹן בִּלְבַד שֶׁתִּרְצֶה לִהְיוֹת חָרוּץ עוֹבֵד אֶת ה' לֹא דַּי לְךָ, צָרִיךְ אַתָּה לְהַעֲמִיק וְלִמְצֹא עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת לַעֲקֹר וּלְשָׁרֵשׁ בָּהֶן אֶת הַהִתְרַפּוּת וְלִקְבֹּעַ בְּךָ אֶת הַחֲרִיצוּת. וְכֵן הוּא בְּכָל הַמִּדּוֹת, לֹא דַּי בָּרָצוֹן לְבַד שֶׁתִּרְצֶה שֶׁתַּעֲבֹרְנָה מִדּוֹתֶיךָ הָרָעוֹת מִמְּךָ וּתְחַלֵּפְנָה עַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, רַק צָרִיךְ אַתָּה לְהַעֲמִיק לִמְצֹא עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת לָהֶן. כִּי מִדּוֹת הָרָעוֹת מִן מַחֲלַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף הֵן, וְהַאִם יִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה בִּרְצוֹנוֹ לְבַד לְהִתְרַפֵּא אִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל וְיַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וּבְעִנְיַן הָעַצְלוּת וְהַהִתְרַפּוּת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים עַתָּה בְּהֵן, כֵּיוָן שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ עִקָּר הַמְּחַנֵּךְ אוֹתְךָ הַעֲמֵק בְּמַחֲלָתְךָ, הִתְאַמֵּץ מְשׁוֹל וּפְקֹד עָלֶיךָ. קֹדֶם כֹּל עֲבוֹדָה, הִתְבּוֹנֵן כַּמָּה זְמַן צְרִיכָה הִיא לִשְׁהוֹת, וּפְקֹד עָלֶיךָ. "לְמָשָׁל", דַּף גְּמָרָא זֶה יִשְׁהֶה שָׁעָה, אוֹ לַחֲזֹר עָלָיו בַּחֲצִי שָׁעָה וְלֹא יוֹתֵר, וְתִפְקוֹד עַל עַצְמֵךְ פְּקוּדָה חֲזָקָה קֹדֶם כֹּל מַעֲשֵׂה עֲבוֹדָה, עֲשִׂיָּה זוֹ לֹא אֶתְרַשֵּׁל בָּהּ רַק בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַזֶּה אֶגְמְרֶנָּה, וְאַחַר שֶׁגָּמַרְתָּ תַּבִּיט אִם לֹא אִחַרְתָּ וְתִשְׂמַח, וְאִם אִחַרְתָּ, לֹא מִפְּנֵי אֵיזֶה מְנִיעָה, תִּצְטַעֵר וְתִכְעַס עַל עַצְמֵךְ מְאֹד לֵאמֹר: גֶּעוַאלְד! וואס וועט פון מיר זיין, מיט מיין געמיין פוילקייט בין איך דאך מיך מאבד פון ביידע וועלטען און חס וחלילה מכעיס דעם אויבערשטען, (אוֹיָה! מָה יִהְיֶה הַסּוֹף אִתִּי? בְּעַצְלוּתִי הַפְּחוּתָה הֲרֵנִי מְאַבֵּד שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת וּמַכְעִיס עַל יְדֵהּ אֶת קוֹנִי). וְכַאֲשֶׁר תִּתְרַגֵּל כָּךְ וּפְקֻדָּה זוֹ תִּקְבַּע בְּךָ, וְעֹל חָזָק יִהְיֶה עַל צַוָּארְךָ בְּזֶה, אָז בְּכָל עֵת לִמּוּדְךָ תַּרְגִּישׁ בְּקִרְבְּךָ כְּאִלּוּ עוֹמֵד מִי עַל גַּבֵּךְ וְדוֹחֶה אוֹתְךָ לֵאמֹר: אַל תִּתְרַפֶּה, וְלֹא תִּתְעֶה בְּדַעְתְּךָ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת בְּאֶמְצַע לִמּוּדְךָ. בָּחוּר הַמִּתְרַפֶּה, אַף אִם הוּא יָכוֹל כְּבָר לִלְמֹד בְּעִיּוּן יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם טוֹב שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמֵד לְבַדּוֹ יִלְמַד יוֹתֵר פָּשׁוּט, וְיִקְצֹב לוֹ זְמַן לְכֹל דָּבָר מִלִּמּוּדוֹ, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה יִלְמוֹד כָּךְ וְכָךְ גְּמָרָא וּבְמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁעָה יִלְמֹד כָּךְ וְכָךְ תָּנָ"ךְ וְכוּ'. כִּי כְּשֶׁיִּלְמוֹד בְּעִיּוּן יוֹתֵר, חוּץ מִזֶּה שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַקְצִיב לוֹ זְמַן לְכֹל דָּבָר וּלְמַהֵר אֶת עַצְמוֹ כִּי אֵין זְמַן קָבוּעַ לְעִיּוּן, עוֹד יִתְעֶה וְיִסְתַּבֵּךְ בְּמַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת. אֲבָל גַּם מֵעִיּוּן בַּתּוֹרָה לֹא יָנוּחַ כִּי זֶה עִקַּר לִמּוּד הַתּוֹרָה, לַחֲדֹר בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבָה אֶל תּוֹךְ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְעִקַּר פִּתּוּי הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁמְּפַתֶּה אֶת הַמִּתְרַפָּה הִיא שֶׁיִּלְמַד רַק בְּשִׁטְחִיּוּת בְּלֹא עֲבוֹדָה וּבְלֹא עִיּוּן. רַק כְּשֶׁבָּא לְעַיֵּן עִם רַבּוֹ אוֹ עִם אֵיזֶה חָבֵר טוֹב, וְזֶה אֶת זֶה יְעוֹרֵר שֶׁלֹּא לִתְעוֹת וְלֹא לְהִתְרַפּוֹת, וְכַאֲשֶׁר יִתְרַגֵּל לִהְיוֹת זָרִיז וְחָרוּץ לֹא עָצֵל וְלֹא מִתְרַפֶּה, יוּכַל כְּבָר גַּם בְּלִמּוּדוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לִלְמֹד בְּעִיּוּן. הַבָּחוּר שֶׁגָּמַר כְּבָר וְיָצָא מִן הַיְּשִׁיבָה וְאֵין זְמַנָּיו וְשִׁעוּרָיו נִקְצָבִים מִן מְנַהֵל וּמְלַמֵּד הַיְּשִׁיבָה, יִקְצֹב לוֹ שִׁעוּרִים עַל כֹּל הַיּוֹם, וְלֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּאי בְּפַעַם אַחַת, וּכְשֶׁעוֹבְרִים עָלָיו אֵיזֶה יָמִים וּמַשְׁלִים אֶת שִׁעוּרָיו מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, יוֹסִיף בָּהֶם מְעַט. לְמָשָׁל, כְּשֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לִלְמֹד בַּבֹּקֶר בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת דַּף גְּמָרָא רַשִׁ"י עִם תּוֹסְפוֹת, אַחַר אֵיזֶה יָמִים יֹאמַר לְעַצְמוֹ: הִנֵּה פָּרָשָׁה חֻמָּשׁ וְרַשִׁ"י אוּכַל לְהוֹסִיף לִי בְּאוֹתָן שְׁתֵּי הַשָּׁעוֹת מִבְּלִי שֶׁאַחְסִיר מִן הַגְּמָרָא וְתוֹסְפוֹת, אֲשַׁנֵּס אֶת מַתְנֵי לִלְמֹד יוֹתֵר בְּחָרִיצוּת בְּכֹחַ בְּרָצוֹן וּבְשֵׂכֶל וְתִשָּׁאֵר לִי רֶבַע שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר מְעַט עַל הַחֻמָּשׁ-רַשִׁ"י, וְכֵן יוֹסִיף בְּכָל יוֹם עַד אֲשֶׁר מְעַט מְעַט יַעֲמִיס אֶת כָּל הַיּוֹם בְּהַרְבֵּה שִׁעוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. טוֹב שֶׁתִּכְתֹּב לְךָ עַל נְיָר אֶת סֵדֶר כָּל הַיּוֹם, לְמָשָׁל: בַּבֹּקֶר בְּשָׁעָה זוּ אֲנִי קָם, בְּשָׁעָה זוֹ כְּבָר לָבַשְׁתִּי נָטַלְתִּי אֶת יָדַי אָמַרְתִּי קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, וַאֲנִי מַתְחִיל לִלְמֹד עַד שָׁעָה זוֹ וְכוּ', וּבְכָל יוֹם תַּבִּיט בִּרְשִׁימָה לְהַשְׁלִים אֶת חֻקְּךָ. אַף הַתַּלְמִיד בַּיְּשִׁיבָה אִם רַק יִרְצֶה, יוּכַל לִדְחֹק וּלְהוֹסִיף לוֹ שִׁעוּרִים עַל שִׁעוּרֵי הַיְּשִׁיבָה. וְלָמָּה זֶה תִּפָּנֶה וּתְבַטֵּל כָּל כָּךְ בְּעֵת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וּבַלַּיְלָה מִן עֵת יְצִיאָתְךָ מִן הַיְּשִׁיבָה עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב בְּמִטָּתְךָ, וְלָמָּה זֶה לֹא תִּגְזֹל גַּם מִזּוֹ גַּם מִזּוֹ אֵיזֶה עֵת לָה', וְהַשִּׁעוּרִים אֲשֶׁר תִּקְבַּע לְךָ בְּכֹל הַיּוֹם, בֵּין תַּלְמִיד הַיְּשִׁיבָה בֵּין לוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, כָּל כָּךְ תִּתְרַגֵּל בָּהֶם וְכָל כָּךְ יִקְבְּעוּ לְךָ לְכֹל יוֹם לְכֹל שָׁעָה אַף לְכֹל רֶגַע לְחֹק וְלֹא יַעֲבֹר, עַד אֲשֶׁר אִם תֵּאָנֵס בְּיוֹם אֶחָד מִלְּהַשְׁלִים אֵיזֶה דָּבָר, מֵעַצְמְךָ תִּצְטַעֵר עַל זֶה וְתַרְגִּישׁ בְּעַצְמְךָ שֶׁפָּרַצְתָּ בְּחוֹמַת הַיּוֹם הַזֶּה, וְשִׁעוּר הַחֻמָּשׁ אוֹ שֶׁל חֲצִי עַמּוּד גְּמָרָא אֲשֶׁר חִסַּרְתָּ בַּיּוֹם הַזֶּה צוֹעֵק אֵלֶיךָ לָמָּה זֶה זָנַחְתָּ וְרָמַסְתָּ אוֹתִי. בְּכָל יוֹם תַּבִּיט בָּרְשִׁימָה שֶׁלְּךָ שֶׁל הַיּוֹם אִם לֹא חִסַּרְתָּ אֶתְמוֹל מָה, וְאִם נֶאֱנַסְתָּ וְזָנַחְתָּ, אָז אִם מִפְּנֵי הִתְרַשְּׁלוּת חַס וְשָׁלוֹם זָנַחְתָּ, תִּצְטַעֵר וְתֶכֶף בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי תַּשְׁלִים אֵת אֲשֶׁר חִסַּרְתָּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. אֲבָל אִם רַק מִפְּנֵי שֶׁלָּמַדְתָּ אֵיזֶה עִנְיָן קָשֶׁה, אוֹ הֶעֱמַקְתָּ לִלְמֹד וּבִשְׁבִיל זֶה זָנַחְתָּ, אַל תִּצְטַעֵר, אַף אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהַשְׁלִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶת מִסְפַּר הַדַּפִּים שֶׁחִסַּרְתָּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, כִּי אֶת כָּל שִׁעוּר הַדַּפִּים שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁתִּקְצֹב לוֹ כַּמָּה דַּפִּים תִּגְמֹר בְּכָל יוֹם, זֶהוּ רַק בְּלִמּוּד הַפָּשׁוּט, אוֹ בְּמִי שֶׁלֹּא גֵּרֵשׁ עוֹד אֶת הַהִתְרַפּוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְצִיב לוֹ מִסְפַּר דַּפִּים לְכֹל יוֹם לְכֹל שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַשֵּׁל וְיַאֲרִיךְ בְּעַמּוּד אֶחָד לְלֹא צֹרֶךְ, אֲבָל מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּעִיּוּן בְּלֹא הִתְרַפּוּת וּמַאֲרִיךְ רַק מִפְּנֵי שֶׁמּוֹסִיף עֲבוֹדָה עַל עֲבוֹדָתוֹ וְחֵקֶר אֱלֹקִי בַּגְּמָרָא תּוֹסָפוֹת וְכוּ', אַדְּרַבָּה אַשְׁרֵי לוֹ וּמָה טוֹב חֶלְקוֹ, וְזֶה הוּא עִקַּר לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכִים לְהִתְדַּבֵּק עַל יָדָהּ בַּה'. וְתַלְמִיד כָּזֶה יִקְצֹב לוֹ אֶת שִׁעוּרָיו שֶׁל הַלִּמּוּד בְּעִיּוּן, לֹא בְּמִסְפַּר הַדַּפִּים רַק מִסְפַּר שֶׁל שָׁעוֹת, כַּמָּה שָׁעוֹת יִלְמוֹד בְּעִיּוּן, וְכַמָּה דַּפִּים אוֹ רַק עַמּוּדִים, שֶׁיַּעֲלוּ לוֹ בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ, יַעֲלוּ לוֹ. וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁכֵּיוָן שֶׁתַּעֲמִיס עָלֶיךָ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה, תִּתְרַגֵּל לְרַמּוֹת עַצְמְךָ וְלִלְמֹד כָּל דָּבָר רַק בְּשִׁטְחִיּוּת, כֵּיוָן שֶׁתִּרְצֶה לְהַשְׁלִים אֶת מִסְפַּר הַכַּמּוּת שֶׁל עֲבוֹדָתְךָ הַרְבֵּה שֶׁקִּבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ, אַדְּרַבָּה אֶת הַכְּלָל הַזֶּה תֵּדַע, הָעוֹל שֶׁל רִבּוּי הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲמִיס עָלֶיךָ, יְעוֹרֵר אוֹתְךָ לַעֲבֹד, לֹא עֲבוֹדָה רַבָּה בְּמִסְפָּר כַּמּוּת בִּלְבַד וּבַשִּׁטְחִיּוּת, רַק גַּם בְּעִיּוּן וּבְדִיּוּק. תִּתְחַזֵּק וְתִתְאַמֵּץ וְכֹל עַצְמְךָ יִתְהַפֵּךְ לֶחָרוּץ, לַעֲבֹד עֲבוֹדָה קָשֶׁה אַף הַמְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף. וּלְהֶפֶךְ, אִם לֹא תַּרְגִּישׁ עַל עַצְמְךָ אַחְרָיוּת וְעֹל לִגְמֹר הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, תִּתְרַפֶּה, וְאַף הַמְּעַט שֶׁתִּלְמַד, בְּלֹא עִיּוּן בְּלֹא שִׂמְחָה אַף בְּלֹא שֵׂכֶל יִהְיֶה. אֶת הַכְּלָל הַזֶּה תֵּדַע, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינָיו שֶׁיִּרְאֶה, וְלַחֲמוֹר שֶׁיַּשְׁכִּיל, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַנַּעַר בְּלִי עוֹל שֶׁיִּזְדָּרֵז וְיַשְׁכִּים, וּלְבָחוּר בְּלֹא חוֹבוֹת לְעַצְמוֹ, שֶׁיְּחָרֵץ וִידַקְדֵּק. וְגַם מֵעַצְמְךָ צָרִיךְ אַתָּה כְּבָר לְהָבִין טַעַם הַדָּבָר. כֹּחֵי הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בַּמִּתְרַשֵּׁל נִרְדָּמִים הֵם, וּצְרִיכִים לְדוֹחֵה אֲשֶׁר יְעוֹרֵר אוֹתָם וְיַכְרִיחֵם לַעֲבוֹדָתָם, וְהָעוֹל אֲשֶׁר עָלֶיךָ לִגְמֹר סְכוּם עֲבוֹדָה כָּזֶה, מְעוֹרֵר מֵקִיץ וְדוֹחֶה אוֹתָם לַעֲבוֹדָתָם, וְכֵיוָן שֶׁמִּתְאַמְּצִים כֹּחוֹתֶיךָ בַּעֲבוֹדָתָם, יַעֲמִיקוּ וְיַחְקְרוּ גַּם בְּעִיּוּן, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּלֹא עוֹל וְחוֹב שֶׁל סְכוּם עֲבוֹדָה, בְּאֵין מְעוֹרֵר וְדוֹחֶה נִרְדְּמָהּ הִיא הַנֶּפֶשׁ וְלֹא מִתְאַמֶּצֶת, וְלִמּוּדְךָ דַּל בַּכַּמּוּת וְעָנִי בָּאֵיכוּת בְּלֹא עִיּוּן וּבְלֹא הִתְעַמְּקוּת.