חבל נחלתו כא ב
סימן ב - מנין שאין בו כהנים ויש הרבה לויים – העלאתם לקרוא בתורה
שאלה[עריכה]
הייתי בבית כנסת ספרדי שבו שמחו בשבת בשמחת שבע ברכות. משפחת הכלה היו לויים (משפחת החתן ישראלים). לא היה אף כהן בבית הכנסת. וכיון שרצו להעלות לתורה כמה שיותר ממשפחת הכלה, עלתה השאלה אלו עליות ניתן להעלות את הלויים בתוך שבעת הקרואים או אחריהם?
תשובה[עריכה]
א. נאמר בגיטין (נט ע"ב): "אמר אביי, נקטינן: אין שם כהן – נתפרדה חבילה".
פסק השו"ע (או"ח סי' קלה ס"ו): "...אם אין כהן בבהכ"נ, קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי". ורמ"א הגיה: "אבל ראשון יוכל לעלות; (ב"י מהרי"ל בשם ר' ירוחם נ"ב בח"ג) וכשקורין אותו, אומרים 'במקום כהן', שלא יטעו לומר שזהו כהן (טור)".
ב. באר בערוך השולחן (או"ח סי' קלה סי"א): "אמרינן שם בגיטין נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה ויש בזה ג' פירושים: "פי' אחד פירש"י שאין הלוי קורא כלל וכ"כ הרמב"ם בפי"ב [הל' י"ט]. ונ"ל בטעמו של דבר דלכאורה התורה כיון שקדמתה כהן ללוי ולוי לישראל א"כ כשאין כהן יקדם לוי לישראל לזה קמ"ל דאינו כן, דאימתי קידשה התורה להלוי שיקדם להישראל כשיש כהן אבל כשאין כהן אין יחוסו כלום וזהו דלמדנו מקרא הכהנים בני לוי כלומר אימתי הם בני לוי שיקדמו לישראל כשיש כהן. ולפ"ז היה לנו לומר להיפך דרשאי להיות גם אחר הישראל וקמ"ל דגם זה אינו דעכ"פ הרי הוא קדוש יותר מישראל ואינו בדין שהישראל יקדימו וממילא דאינו עולה כלל וכי תימא יעלה ראשון ואח"כ יעלה ישראל ולא משום דין קדימה די"ל דאם יעלה ראשון יאמרו דמדין תורה קדים להישראל והתורה הקפידה דחיוב קדימתו אינו אלא כשיש כהן והלכך נשאר הלוי קרח מכאן ומכאן ואינו עולה כלל [עט"ז סק"ו שתפס שיש ב' פירושים ובאמת יש ג']".
והמשיך בסעיף יב: "והפי' השני כתב ג"כ רש"י: נתפרדה חבילה שאין סדר לדבר ומי שירצה יקדים כלומר התורה לא קידשה את הלוי רק במקום שיש כהן אבל בלא כהן הרי הוא כישראל וא"כ אין קפידא ואין קדימה ויכולים לעשות כרצונם כמו ישראל וישראל דמי שירצה יקדים". "והפי' השלישי כתב הרא"ש דאם הישראל גדול ממנו הישראל קודם ואח"כ עולה הלוי ואם הלוי גדול או אפילו הם שוין הלוי קודם ע"ש [וגם כוונת התוס' כן ע"ש] ונראה דס"ל דוודאי גם בלא הכהן יש לו יותר קדושה מהישראל דכתיב בעת ההיא הבדיל את שבט הלוי הרי דמעצמו קדוש ולכן בשוין הוא קודם להישראל ורק בזה אינו במעלה כאשר בהיות הכהן דאלו הכהן קדים אף שהישראל גדול ממנו אא"כ הוא גדול הדור כמו שנתבאר וממילא דגם הלוי מקדים להישראל גם כשהישראל גדול ממנו אבל כשאין כהן אם רק הישראל גדול קצת במעלה יותר ממנו מקדימו".
והכריע ערוה"ש בסעיף יג: "והנה רבינו הב"י בסעיף ו' כתב דאם אין כהן בבהכ"נ קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי עכ"ל וזהו כפי' הראשון ורבינו הרמ"א כתב על זה אבל ראשון יוכל לעלות וכו' עכ"ל ויש מי שאומר דס"ל דגם לפי' הראשון כן הוא [מג"א סק"י] ואינו כן דזהו רק לפי' השלישי ומה שלא כתב בלשון י"א משום דלפי לשון המחבר אין הכרח שאינו כן וכן דרכו בכל מקום. ולפ"ז כן הלכה למעשה דראשון יעלה אבל אחר הישראל לא יעלה וכן המנהג הפשוט וכשקוראין אותו קוראין במקום כהן שלא יטעו לומר שזהו כהן [גם הט"ז בסק"ו פוסק כן וכתב דלא כהמג"א שזהו גם לפי' ראשון אך מה שתפס הט"ז דזהו לפי' שני ובמקצתו חולק הרמ"א תמיהני עליו דזהו ממש פי' השלישי שהוא פי' הרא"ש והטור וממילא דזהו רק בשוין אבל כשהישראל גדול קורא ישראל ואחריו לוי אבל אין המנהג כן ובזה תפסנו דיעה ראשונה שאין הלוי עולה אחר הישראל ודו"ק]".
נמצא שלפי ערוה"ש מעלים לתורה לוי לראשון ומציינים 'במקום כהן' אבל לא מעלים לוי בין הישראלים בשאר העליות אלא ניתן באחרון או מפטיר.
וכ"פ המשנה ברורה (סי' קלה): "(כד) יוכל לעלות – דלא גרע מישראל ודוקא כשאין הישראל גדול מהלוי דאל"ה יקראוהו ראשון ושוב לא יקראו ללוי כלל [אחרונים]. ולענין לקרות ללוי שלישי או רביעי במקום שקראו לישראל במקום כהן י"א דמותר ויש אוסרין ולפי המבואר לקמן בסוף סעיף י' במ"א בשם הלבוש דבמדינות אלו אין נוהגין לקרות לכהן או ללוי רק לאחרון או למפטיר אין נפקא מינה בזה". "(כה) וכשקוראין אותו – היינו בין כשקוראין ישראל במקום כהן או לוי".
ג. וכך הסיק בכף החיים (סי' קלה ס"ק מ): "ואם אין כהן בבהכ"נ קורא ישראל במקום כהן וכו', הגה אבל ראשון יוכל לעלות והכי איתא בגיטין כ"ט ע"ב, אמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה חבילה, ופי' רש"י ז"ל בשם הרי"צ ור"ע דנפסק הקשר ואבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל, אבל בשם רבי יצחק הלוי כתב שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים עכ"ל. וכתב הרא"ש דריצב"א היה תופס זה הפי' הב' עיקר. וכתב דדוקא אם הישראל חשיב ממנו אבל אם שוין לוי קודם ואפי' לקרות במקום כהן יעו"ש, והביאו הטור וכתב וכן עיקר, וכתב ב"י בשם מ"כ דלכל הפירושים יכול לקרות לוי במקום ראשון יעו"ש, וכ"כ ד"מ אות ו' בשם מהרי"ל דלוי יכול לקרות לראשון אף לפי' הראשון דרש"י יעו"ש, וכך הם דבריו כאן בהגהת ש"ע שכתב אבל ראשון יוכל לעלות". "אבל דעת מרן ז"ל נראה מדלא העתיק בש"ע מ"ש בב"י בשם מ"כ אלא רק לשון הרמב"ם משמע דס"ל כפי' ראשון דרש"י וגם אינו עולה לוי כלל אפי' ראשון וכ"כ הט"ז סק"ו דלשון הש"ע הוא לשון הרמב"ם, ור"ל שכלל לא יקרא הלוי. והגהת רמ"א הו"ל לכתוב וי"א ראשון יוכל כו', וכ"כ הפר"ח אות ו' בדעת הש"ע אע"ג דלדידיה לא ס"ל הכי יעו"ש, וכ"כ הב"ח דלענין הלכה בפלוגתא דרבוותא נלפע"ד שלא יקרא לוי כלל דבזה יוצא ידי כל הפרושים דהא לפי' אחר נמי אם ירצה אין קורא ללוי כלל, משא"כ אם יקרא לוי ראשון או ב' או ג' דעובר על דברי חכמים לפי' ראשון דלא יקרא ללוי כלל וכתב דהכי נקטינן ודלא כמ"ש בהגהת ש"ע דראשון יוכל לעלות וגם כתב דלא כמ"ש ב"י בשם מ"כ דגם לפי' ראשון יוכל לעלות תחילה דליתא יעו"ש והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ה' וכ"כ מהרי"ע בס' בית יהודה סי' ב' דסברה זו שכתב ב"י בשם מ"כ אינה מוסכמת דלפי' ראשון לא יעלה לוי כלל אפי' בראשון, ודעת הש"ע הוא כדעת הרמב"ם ז"ל דלא יעלה הלוי כלל לא א' ולא ג', ומ"ש מור"ם בהגהת ש"ע אין ר"ל דכן הוא דעת הש"ע אלא סברא דנפשיה קאמר והוו"ל למימר וי"א אלא שכן דרכו ברוב המקומות לכתוב סתם כמה דברים אשר הם שנויים במחלוקת יעו"ש. וכ"כ המו"ק וז"ל: ואינו קורא כלל וכן הוא לפ"ד המקובלים שאין להתחיל במדת הדין כמ"ש רש"ט בס"ס האמונות עכ"ד מיהו דעת הט"ז שם דאם הלוי גדול יותר או לכל הפחות בשוין אז הלוי קודם לעלות ראשון, אבל אם הישראל גדול הוא עולה ראשון ואז לא יעלה הלוי כלל יעו"ש, וכ"נ דעת המ"א סק"י, פר"ח שם, א"ר או' ט', מאמ"ר או' ח' וע"כ כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא ובפרט דיש פוס' דס"ל דדעת הרמב"ם ומרן ז"ל דאינו עולה לוי כלל לא בראשונה ולא בשנייה ולא בג' וכ"כ האגור דבאשכנז נוהגים שלא לקרות לוי כלל והביאו הד"מ אות ו' הכי נקטינן, דשוא"ת עדיף וכמ"ש הב"ח ואין לקרות הלוי כלל באותה קריאה אלא דוקא למפטיר או לאחר ז'. ואע"ג דבסעי' יו"ד כתב דנהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל וכו' התם שאני משום דכבר קרא הלוי במקום הראוי לו וליכא זלזול אח"כ, אבל כשלא קרא במקומו ואתה מעלהו אח"כ במקום אחר איכא זילותא א"נ י"ל הטעם מפני כי התם התירו משום חתונה וכמ"ש הבית יהודה שם, רק במקום שכבר נהגו כס' מור"ם ז"ל ודעמיה אין למחות בידם כי יש להם על מה לסמוך, והיינו אם כבר נהגו בכל האתרא ההוא, אבל בבהכ"נ אחת אין קרוי מנהג דאמרינן דזה כך מחמת שלא היו בקיאין בדין, ולסברה זו מותר לקרותו ללוי ג' או רביעי כמ"ש בב"י ובד"מ שם ובאחרונים, אלא דהלבוש כתב דלא נהגו לקרותו אלא רק ראשון בלבד יעו"ש, וכ"כ שא"פ ש"א או' י"ג וכן אם הלוי חתן והמנהג לעלות החתן לס"ת ואין שם כהן שקורא הלוי ראשון מפני שא"א אם לא יעלה עיין ד"מ שם. וכ"כ הדרישה סוף או ב'".
עולה כי כף החיים סובר שמלכתחילה, אם לא באירועים מיוחדים, אין לשום לוי לעלות בשבעת הקרואים אלא למפטיר או לאחרון.
מסקנה[עריכה]
במקום שנהגו להעלות לוי במקום כהן כראשון יעשו כמנהגם, ואם אין מנהג קבוע לא יעלה לוי אלא כאחרון – בנוסף למנין שבעה או כמפטיר, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות החולקות בשאלה זו.