חבל נחלתו יג מ
סימן מ
הפרשת חלה מעוגיות
שאלה[עריכה]
אשה עשתה בערב שבת עיסה גדולה ואפתה ממנה עוגיות ושכחה להפריש ממנה חלה. כמה דקות לפני השקיעה אחד מבני המשפחה נזכר שלא הופרשה חלה, הוא לקח עוגיה אחת שם אותה בשקית ואמר 'הרי זו חלה' והניח בפח האשפה. בעת ההפרשה העוגיות היו מונחות חלקן בתבנית אחת, חלק גדול מהן בתבנית שניה, וחלקן בתנור בתבנית שלישית.
בליל שבת לאחר התפילה, המשפחה שאלה האם העוגיות מותרות באכילה וההפרשה הועילה?
תשובה[עריכה]
לכאורה צריך לדון כאן על כל דיני צירוף ומוקף כמבואר בשו"ע יו"ד (סי' שכה, שכו) ומפורט בביאור הגר"א (סי' שכה ס"ק ח). אולם נראה שכל הדינים המפורטים שם הם לעיסות שבכל אחת פחות מכשיעור, או אפילו יש בכ"א כשיעור עוסקות ההלכות שם בהפרשה מעיסה אחת על עיסה אחרת שבכ"א כשיעור. אבל במקרה הנוכחי מדובר על עיסה אחת שהיה בה כשיעור שנתחלקה לעוגיות ונאפתה, ולכן צריך לדון עליהם כפירות טבל מפוזרים, שלכתחילה צריך להפריש מן המוקף היינו בתוך בית אחד, אולם בדיעבד אף הפרשה שלא מן המוקף מתקנת את הכרי. לכן אפילו היא שלחה חלק מהעוגיות לבית אחר כגון לחברים וכד', ואח"כ נזכרה שלא ניטלה חלה מן העוגיות, והפרישה על כל העיסה – ההפרשה היתה כתיקונה, ופטרה את כל העוגיות מאותה עיסה. וכיון שהפריש משלו על של חבירו והוא טבל לענין חלה מאותה עיסה – נפטרו העוגיות בבית חבירו.