זהר חלק ג קמד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קמד א
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד"צדק ילין בה" (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב "צדק ילין בה") משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הה"ד "נמשל כבהמות נדמו").
תאנא: "ויראו בני האלקים את בנות האדם" (ס"א "בני האלקים") -- אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. "את בנות האדם" -- (האדם הידוע). וכתיב "וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'" -- מההוא דאקרי "עולם", כדתנינן "ימי עולם". "אנשי השם" -- מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא.
"הנפילים היו בארץ" -- לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. "הנפילים" -- עז"א ועזא"ל הוו בארץ, בני האלקים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר.
כתיב (שם) "וינחם יי' כי עשה את האדם בארץ" -- לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. "וינחם יי'" -- האי בזעיר אפין אתמר. "ויתעצב אל לבו" -- "ויעצב" לא נאמר, אלא "ויתעצב" -- איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב.
"אל לבו" - "בלבו" לא כתיב אלא "אל לבו", כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין.
"ויאמר יי' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'" -- לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הה"ד "אני חכמה שכנתי ערמה" - אל תקרי "שכנתי" אלא "שכינתי" (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב (שם ג) "יי' בחכמה יסד ארץ" וכתיב "ונח מצא חן בעיני יי'".
ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הה"ד "החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים" - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הה"ד "כי האדם יראה לעינים ויי' יראה ללבב" דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב "ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה", וכתיב "וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי".
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב "כי ישרים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".
תאנא: בכה ר"ש וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא -- יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי.
תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואר"ש מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב "ויהי שם עם יי' ארבעים יום וארבעים לילה וגו'". מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו.
שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא.