זהר חלק ב רכ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף רכ ב


קלא נפיק ואכריז ואמר, אסתמרו בני עלמא, טרוקו גלי חובין, אסתלקו מרשתא דתפיס, עד לא יתפסון רגלייכו בהאי רשתא. גלגלא סחרא תדיר, סליק ונחית, ווי לאינון דדחיין רגלייהו מגו גלגלא, דהא נפלי לגו עומקא דטמיר לאינון חייבי עלמא, ווי לאינון דנפלין ולא יקומון, ולא ינהרו בנהורא דגניז לצדיקיא לעלמא דאתי. זכאין אינון צדיקיא לעלמא דאתי, דכמה נהורין גניזין לון, כמה עדונין בההוא עלמא טמירין לון, דכתיב "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".

"מה רב טובך", הא אוקמוה, דא הוא אור דגניז לצדיקיא לעלמא דאתי, דכתיב (בראשית א, ד) "וירא אלהי"ם את האור כי טוב", וכתיב (תהלים צז, יא) "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה", ועל דא מה רב טובך. כתיב הכא "מה רב טובך", וכתיב התם "וירא אלהי"ם את האור כי טוב".

"אשר צפנת", בגין דאסתכל קודשא בריך הוא בההוא נהורא, ואסתכל באינון חייביא דזמינין למחטי בעלמא, וגניז ליה לההוא נהורא, למזכי ביה צדיקיא לעלמא דאתי, כמה דאתמר.

"פעלת", בקדמיתא "צפנת" ולבתר "פעלת"? אלא צפנת כמה דאתמר, פעלת, בגין דההוא נהורא דגניז, ביה עביד קודשא בריך הוא אומנותא דעלמא, מנלן, דכתיב (בראשית ב, ד) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", באברהם כתיב, וההוא נהורא דאברהם, גניז ליה קודשא בריך הוא, וביה עביד אומנותא דעלמא, דכתיב "פעלת".

"לחוסים בך", לאינון דיתבי תחות צלא דקודשא בריך הוא. "נגד בני אדם", דהא בהאי אומנותא דאתעביד בהאי נהורא, קיימין בני נשא בעלמא, וקיומא דלהון הוי, אף על גב דאיהו גניז, ביה קיימין בני נשא בעלמא דין, "פעלת", אומנותא דעלמא דא, דביה אתעביד כלא, בחושבנא אומנותא דעלמא.

כגוונא דא אומנותא דמשכנא, דאיהו אומנותא כגוונא דעלמא, והא אוקימנא, כתיב הכא "אלה פקודי המשכן", וכתיב התם "אלה תולדות השמים והארץ", בגין דכל אינון תולדין דעבדו ואפיקו שמיא וארעא, כלהו בחילא דההוא נהורא דגניז, אתעבידו ונפקו, פקודי המשכן בההוא חילא נפקו. מנלן, דכתיב "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה", דא איהו מסטרא דימינא, ואתו אהליאב, דא איהו מסטרא דשמאלא, ומשכנא מסטרא דימינא ושמאלא אתקם ואתעביד, ומשה דהוה בינייהו אוקים ליה.


רבי אלעזר פתח ואמר, (ישעיה טז, ה) "והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת וגו'", "והוכן בחסד כסא", הא אוקימנא, כד מחשבה סליק ברעו דחדוה, מטמירא דכל טמירין, דלא אתיידע ולא אתדבק, מטי ההוא חדוה, ובטש גו מחשבה, וכדין עאל באתר דעאל, עד דאתגניז בחד היכלא עלאה, דאיהו טמיר לעיל. ומתמן נגדין ואתמשכן כל נהורין דימינא דנטיל בקדמיתא, ולבתר נטלי כלהו, ומההוא סטר ימינא אתקן כרסייא לתתא, דהא קודשא בריך הוא אתקין לההוא כרסייא בחסד. "וישב עליו באמת", דאיהו תקונא דחותמא דכלא, ולא יתיב על ההוא כרסייא אלא בחותמא דא דאיהו אמת, "באהל דוד", דאיהי בי כרסייא לתתא. "שופט ודורש משפט ומהיר צדק", "שופט" מסטרא דדינא, "ודורש משפט" מסטרא דרחמי, "ומהיר צדק" איהו כרסייא דדינא, דאיהו בי דינא לתתא. תא חזי, כגוונא דא משכנא לא אתתקן אלא בסטרא דא, כגוונא דא דחסד כדקאמרן לעיל, ועל דא אתמנון תולדין ואתתקנו כלהו לתתא:


"אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה", רבי שמעון פתח, "בראשית ברא אלהי"ם את השמים ואת הארץ", האי קרא