זהר חלק ב רכד ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רכד ב
מתוך: זוהר חלק יח (עריכה)
זעירי מהימנותא, ואתחייבו בחיובא דהאי עלמא ובחיובא דעלמא דאתי, "יצאו מן העיר", נפקו מרזא דמהימנותא, כתיב הכא "יצאו מן העיר", וכתיב התם (הושע יא ט) "ולא אבא בעיר", (ס"א מרזא דמהימנותא דאקרי עיר, (תהלים מח, ט) "עיר יהו"ה צבאות, עיר אלהינ"ו"). "ויפן אחריו ויראם", "ויפן אחריו", דאסתכל לאחורא אי יהדרון בתיובתא אי לאו, "ויראם", מאי "ויראם"? אסתכל בהו דהא לית זרעא מתתקנא זמין לנפקא מנייהו, ואוקמוה. "ויראם", הא אוקמוה, דאתעבידו בליליא דכפורי, מיד "ויקללם בשם יהו"ה". ורזא איהו בהאי קרא, "ויפן אחריו", אסתכל בהו אי יתענש עלייהו, ואתפני מהאי, כמה דאת אמר, (במדבר יב י) "ויפן אהרן", דאתפני מצרעתיה, אוף הכא אתפני מעונשא דלהון, "ויראם", דהוו קיימין לבתר למעבד כמה בישין בישראל. "ויפן אחריו", כמה דאת אמר, (בראשית יט, כו) "ותבט אשתו מאחריו", מאי מאחריו, מאחורי שכינתא, אוף הכא ויפן אחריו, אסתכל מאחורי שכינתא, וחמא לכלהו דהא בההוא ליליא דשלטא על כפרה דחוביהון דישראל אתעברו אמהון מנייהו, מיד "ויקללם בשם יהו"ה". "ותצאנה שתים דובים מן היער", "שתים דובים", "שנים דובים" מבעי ליה?! מאי "שתים דובים"? נוקבין הוו ובנייהו. "ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים", הא אוקמוה, לקבל קרבנין דבלק:
"ויהי זהב התנופה", אמאי אקרי זהב התנופה, ולא אקרי הכי כסף התנופה? אלא תרין אינון דאקרון הכי, זהב התנופה, ונחשת התנופה, ולא אקרי הכי כסף התנופה, אלא אלין אקרון הכי, בגין דאיהו אסתלקותא לעילא, דהא אית הכי לתתא, ולאו איהו זהב (כגוונא) דארמותא, ובכל אתר תנופה איהו ארמותא לעילא, ולא לנחתא לתתא. ואיהו רזא דחשבנא דא, דכל אלין דרגין ורתיכין, כלהו קיימי בארמותא (דא), ואיהו דהב ארמותא, ודא איהו דהבא, דכל מה דמתפשטא לתתא אסתים חיזו וטיבו ונהירו דיליה, וכד איהו בארמותא, כדין איהו דהב טב ברזא דנהירו דיליה, וכל ההוא דלתתא סוספיתא דדהבא, ואיהו התוכא דיליה. "וכסף פקודי העדה", בגין דהאי איהו כל מה דאתפשט לתתא הכי הוא טב, ואף על גב דלאו איהו בהאי ארמותא, כלא הוא לטב, אבל דהבא כל מה דאתפשט לתתא כלא הוא לביש, דא אתפשט לטב, ודא אתפשט לביש, ובגין כך דא אצטריך לארמא ארמותא ולאסתלקא לעילא, ודא אצטריך לאתפשטא לתתא ולכל סטרין, בגין דכלהו קאים לטב.
פתח ואמר, (תהלים פד, יב) "כי שמש ומגן וגו'", "כי שמש" דא קודשא בריך הוא, "ומגן" דא קודשא בריך הוא, "שמש" דא הוא רזא דשמא קדישא יהו"ה, דהכא קיימין כל דרגין לנייחא, "ומגן" דא איהו רזא דשמא קדישא דאקרי אלהי"ם, ורזא דא דכתיב "אנכי מגן לך", ושמש ומגן דא איהו רזא דשמא שלים, "חן וכבוד יתן יהו"ה", למהוי כלא רזא חדא. "לא ימנע טוב להולכים בתמים", רזא דא (ההוא) דכתיב, (איוב לח, טו) "וימנע מרשעים אורם", ודא איהו נהורא קדמאה, דכתיב ביה (בראשית א, ד) "וירא אלהי"ם את האור כי טוב", דגניז וסתים ליה קודשא בריך הוא כמה דאוקמוה, ומן חייביא גניז ליה, ומנע ליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, אבל לצדיקיא מה כתיב, "לא ימנע טוב להולכים בתמים", דא אור קדמאה, דכתיב ביה "וירא אלהי"ם את האור כי טוב", ועל דא לא אצטריך דא לאסתלקא ולארמא ליה, אלא לאתפשטא ולאתגלאה, ולא לאסתלקא (ס"א בההוא דהבא) כההוא אחרא דאיהו שמאלא, ועל דא אקרי ההוא תנופה, ולאו האי, ובגין כך "וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו'".
תא חזי, סטרא דימינא איהו תדיר קיימא, לקיימא בכל עלמא, ולאנהרא