זהר חלק ב פד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף פד א
מתוך: זוהר חלק יג (עריכה)
"אשר הוצאתיך", (דברים ה טו) "ויוציאך", (שמות יג ט) "כי ביד חזקה הוציאך", וכלהו זמני חמשין אינון ולא יתיר, משום דכלא ביובלא אתעטר, ומסטרא דיובלא אתא כלא. ובגיני כך אורייתא דאתי מגבורה אתעטרת בימינא, דכתיב (דברים לג ב) מימינו אש דת למו, ותניא חמשה קלין הוו, וכלהו אתחזיאו בהו ואתכלילו בהו, ואתעטרו בדא.
אמר רבי שמעון, בההוא זמנא דקבילו ישראל אורייתא, יובלא דא אעטר בעטרוי לקודשא בריך הוא, כמלכא דאתעטר בגו חיליה, דכתיב (שיר ג יא) "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו" - מאן אמו דא? יובלא, ויובלא אתעטר בחדוה ברחימו בשלימו, דכתיב (תהלים קיג ט) "אם הבנים שמחה" מאן 'אם הבנים'? אמר רבי שמעון, דא יובלא. אמר רבי יהודה, על דא כתיב (משלי כג כה) "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך" - מאן 'אביך ואמך'? אמר רבי יהודה, כמה דאוקמוה בספרא דצניעותא, דכתיב (ויקרא יח ז) "ערות אביך וערות אמך לא תגלה". ווי למאן דגלי ערייתהון.
תאנא אמר רבי יצחק, בשעתא דקודשא בריך הוא אתגלי בטורא דסיני, אזדעזע טורא, ובשעתא דסיני אזדעזע, כל שאר טורי עלמא אזדעזעו, והוו סלקין ונחתין, עד דאושיט קודשא בריך הוא ידוי עלייהו ואתישבו, וקלא נפקא ומכרזא (תהלים קיד ה) "מה לך הים כי תנוס, הירדן תסוב לאחור, ההרים תרקדו כאילים וגו'", ואינון תבאן ואמרין "מלפני אדון חולי ארץ". אמר רבי יצחק, "מלפני אדון"-- דא אימא דכתיב "אם הבנים שמחה", "חולי ארץ"-- דא אימא תתאה, "מלפני אלוה יעקב"-- דא הוא אבא, דכתיב (שמות ד כב) "בני בכורי ישראל".
ועל האי כתיב "בעטרה שעטרה לו אמו", מהו "בעטרה"? אמר רבי יצחק כמה דכתיב (ש"א כג כו) "ושאול ואנשיו עוטרים את דוד", משום דמתעטר בחוורא בסומקא ובירוקא, בכל גוונין, דכלהו כלילן ביה ואסתחרן ביה. אמר רבי יהודה, בעטרה שעטרה לו אמו, מאן עטרה? דכתיב (ישעיה מט ג) "ישראל אשר בך אתפאר", וכתיב (שם ס ז) "ובית תפארתי אפאר".
אמר רבי יצחק, אורייתא אתיהיבת באשא אוכמא על גבי אשא חוורא, לאכללא ימינא בשמאלא, ושמאלא דאתחזר ימינא, דכתיב מימינו אש דת למו.
אמר רבי אבא, בשעתא דתננא דסיני הוה נפיק, סליק אשא ואתעטר בההוא תננא באתגלייא, כאתכלא דא, וסליק ונחית, וכל ריחין ובוסמין דבגנתא דעדן הוה סליק ההוא תננא, בחיזו דחוור וסומק ואוכם, הדא הוא דכתיב (שיר ג ו) "מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל". ההוא תננא מאן הוה? אמר רבי יצחק שכינתא דאתגלי לתמן, כמה דאת אמר (שיר שם) "מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן". אמר רבי יהודה, למה לך כולי האי, הא קרא שלים הוא דכתיב "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהו"ה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן" -- זכאה עמא דחמאן דא וידעין דא.
אמר רבי חייא, כד אתגליפו אתוון בלוחי אבנא, הוו מתחזיין בתרין סטרין, מסטרא דא ומסטרא דא, ולוחין מאבן סנפירינון הוו, ואתגליפו, ואתחפיין באשא חוורא, ואתוון הוו מאשא אוכמא, ומתגלפן בתרין סטרין מסטרא דא ומסטרא דא. אמר רבי אבא לוחין הוו בעינייהו, ואתוון הוו טאסין ומתחזיין בתרין אשין, אשא חוורא ואשא אוכמא, לאתחזאה כחדא ימינא ושמאלא, דכתיב (משלי ג טז) "ארך ימים בימינה בשמאלה וגו'", והא כתיב "מימינו אש דת למו"? אלא מסטרא דגבורה הוה, ואתכלילת בימינא, ובגין כך אשא חוורא ואשא אוכמא.
תאנא, כתיב (שמות לב, טז) "והלחת מעשה אלהי"ם המה וגו'"-- (מעשה אלהי"ם ודאי) אמר רבי יהודה, "והלחת" כתיב - חד. תרי הוו ומתחזיין חד, ועשר אמירן מתגלפי בהו. חמש כלילן בחמש, למהוי כלא ימינא. מעשה אלהי"ם המה ודאי.
רבי יצחק אמר, של סנפירינון הוו,