ויקרא רבה לז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת לַה'" הה"ד (קהלת ה, ד): "טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם" ר' מאיר ור' יהודה ר' מאיר אומר "טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר" וטוב הנודר ומשלם ראיה לר' מאיר שנאמר (תהלים עו, יב): "נדרו ושלמו לה' אלהיכם" ר' יהודה אומר "טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר" וטוב משניהם מי שאינו נודר כל עיקר אלא מביא כבשתו לעזרה ומקדישה ושוחטה (דברים כג, כג): "וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא"

סיפור :
אמר רב הונא מעשה באחד שנדר ולא שלם את נדרו והלך לפרוש בים הגדול ושקעה ספינתו ומת בים.

אמר רבי שמואל בר נחמן כל מי שנודר ומשהה את נדרו סוף שבא לידי ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע ממי אתה למד כלהון מיעקב על ידי שנדר ושהה את נדרו בא לידי כולן ע"ז מנין (בראשית לה, ב): "ויאמר יעקב אל ביתו הסירו את אלהי הנכר" גלוי עריות מנין מדינה שנאמר (שם לד, א) "ותצא דינה" שפיכות דמים מנין שנאמר (שם, כה) "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" לשון הרע מנין שנאמר (שם לא, א) "וישמע את דברי בני לבן".
ורבנן אמרי כל מי שנודר ומשהה נדרו קובר את אשתו הה"ד (שם מח, ז) "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל".
אמר ר' שמואל בר רב יצחק כל מי שנודר ומשלם יש לו שכר על הנדר ועל השילום שנאמר (תהלים עו, יב): "נדרו ושלמו לה' אלהיכם" ומי שנודר ומשהה נדרו גורם מיתה לעצמו דכתיב (דברים כג, כב): "כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך" ממך נפרעין ולא מממונך אמר ר' אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון אין מיתה בלא חטא שנאמר (יחזקאל יח, ד): "הנפש החוטאת היא תמות" ואין יסורין בלא עון שנאמר (תהלים פט, לג): "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" אמר רשב"י כשם שבנדרים בל יחל ובל תאחר כך בערכין בל יחל ובל תאחר לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר "אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת לַה'":