ויקרא רבה לג ו
ו. [ עריכה ]
ד"א "וכי תמכרו ממכר" ר' חייא בריה דר' אדא דיפו אמר וכי תִמָכְרוּ עתידין אתם לימכר לאומות העולם אלא תהו שותפין לבריכון כדרך שעשו חנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנצר (דניאל ג, טז): "לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ" (יז): "הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא דֵּי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא וְגוֹ'" (יח): "וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא וְגוֹ'" (יד): "עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר לְהוֹן הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ" מהו "הצדא" ר' אבא בר כהנא אמר אונטיס רבי יוסי ב"ר חנינא אמר צדו מה באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו תרגום תוהו ובהו צדיא רבי יוחנן אמר תרתין רבי יהודה ב"ר סימון אמר תרתין שמואל בר נחמן אמר תרתין ורבנין אמרו חדא רבי יוחנן אמר תרתין אמר להם עקרה של עבודת כוכבים לא משלכן היתה לא כן כתיב (ישעיה י, י): "ופסיליהם מירושלים ומשומרון" וכאן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו רבי יוחנן אמר חורי אמר להם כשהייתם בארצכם הייתם שולחים אצלנו ולוקחין טופרין ושער ועצמות של עבודת כוכבים חוקקים אותן לקיים מה שכתוב (יחזקאל כג, יד): "צלמי כשדים חקוקים בששר" וכאן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו.
ר' יהודה ב"ר סימון אמר תרתין אמר להם כשהייתם בארצכם הייתם נעשים פסקיות פסקיות לעבודת כוכבים כד"א (שם טז, כה) "ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר" וכאן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו.
ר' יהודה ב"ר סימון א' חורי אמר להם כשהייתם בארצכם הייתם נעשים הומניות הומניות לעבודת כוכבים הה"ד (שם כג, מב) "וקול המון שלו בה" מובאים קאנוסין סבאים דחיין ויתנו צמידים על ידיהן רבי יהודה ב"ר סימון אמר קדשין כד"א (שם כג, מג) "ואמר לבלה ניאופים" מהו לבלה תרגום עקילוס פילא פורני דהוא מבליא גיארא א"ר יהודה ב"ר סימון אין לשון לבלה אלא לשון עבודת כוכבים כד"א (ירמיה נא, מד): "ופקדתי על בל בבבל" וכאן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו ר' שמואל בר נחמני א' תרתין אמר להם עבודת כוכבים שלכם של כסף של זהב היתה כד"א (הושע ח, ד): "כספם וזהבם עשו להם עצבים" אבל עבודת כוכבים שלי אינו אלא אלו כורסין כולו דדהב נקי הה"ד (דניאל ג, א): "נבוכדנצר מלכא עבד צלם" וכן באתם לעשות עובד כוכבים שלי צדו.
ר' שמואל בר נחמני אמר חורי א"ל לא כך כתב לכם משה בתורה (דברים ד, כח): "ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם" אמרו מרי מלכא לא למסגד אלא למפלח במסים ובארנוניות ובזימיות ובגולגליא דאמר ר"ש בר נחמן תמן קריין למכלייא אלהייא ורבנן אמרי חדא אמר להם לא כך כתב לכם ירמיה (ירמיה כז, ח): "הגוי והממלכה אשר לא יעבדו את נבוכדנצר וגו'" אמר להון או אתון מקיים מן רישי דהדין פסוקא או אני מקיים סיפיה מיד (דניאל ג, טז): "ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר" אם מלכא למה נבוכדנצר אם נבוכדנצר למה מלכא אלא במסים ובארנוניות ובזימיות ובגולגליות את מלך עלינו אבל לדבר הזה שאתה אומר לנו נבוכדנצר את ונבכודנצר שמך את וחד כלב שוין עלינן כחדא נבוכדנצר נבח ככלבא נפח כקולתה נצר כצרצרה מיד נבח ככלבא ונפח כקולתה ועביד נצר כצרצרה שנאמר (קהלת ח, ב): "אני פי מלך שמור" א"ר לוי אני פי ממ"ה הקב"ה אותו אשמור הפה שאמר לנו בסיני אנכי ה' אלהיך על דברת שבועת אלהים על שום וידבר אלהים את כל הדברים האלה שבועת אלהים על שום לא תשא לפי שבעוה"ז ישראל משועבדין לאומות העולם ולע"ל מה כתיב (ישעיה מט, כג): "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך" לפי שבעוה"ז או"ה מונין לישראל אבל לעתיד לבא אמר הקדוש ברוך הוא עתיד אני להאכילם מבשרם ולהשכירם מדמם הה"ד (שם, כו) "והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון":