ויקרא רבה י ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · ויקרא רבה · י · ד · >>

ד.    [ עריכה ]

דבר אחר: "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ".    זהו שאמר הכתוב (משלי כד, יא): "הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג וְגוֹ'"

אנטונינוס סלק לגבי רבי. אשכחיה דיתיב ותלמידיו קמיה. א"ל הלין אינון דאת מגליג עליהון. א"ל אין זעירא דאית בהון מחיה מתין. בתר יומין נטה עבדו של אנטונינוס למיתה, שלח ואמר שלח לי חד מן תלמידך דהוא מחיה לי הדין מיתא. שלח ליה חד מן תלמידוי ואית דאמרי ר"ש בן חלפתא הוה. אזיל אשכחיה רביע. א"ל "מה את רביע ומרך קאים על רגליה!" - מיד נזדעזע וקם ליה.

דבר אחר: "הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת" -- אלו בניו של אהרן
"וּמָטִים לַהֶרֶג (אל) [אִם] תַּחְשׂוֹךְ" -- אלו בניו של אהרן שהיו בצד המיתה.

אמר רב חנן כתיב (שמות לב, ד): "ויקח מידם ויצר אותו בחרט" -- תבא לקיחה של כאן ותכפר על לקיחה שלהלן מתו שנים ונשארו שנים "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו":