התורה והמצוה על שמות כא כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על שמותפרק כ"א • פסוק כ"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"א, כ"ז:

וְאִם־שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחׇפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כא כז:

צו. לחפשי ישלחנו תחת שנו . בקדושין (דף כד) למדו שתפס שן ועין לדוגמא, שהוא הדין שיוצא בכ"ד ראשי אברים שאינם חוזרים. ומקשה ואימא נהוי שן ועין כשני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין, צריכא דאי כתב רחמנא שן הוא אמינא אפילו שן דחלב כתב רחמנא עין, ואי כתב עין הוא אמינא מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו.

ולכן הקדים במכילתא במכילתא זה להודיע שצריך שן ועין ואינם שני כתובים, ומזה למדינן לכל ראשי אברים.

צז. לחפשי ישלחנו . רבי ישמעאל פירש הטעם שעל ידי היסורים יצא לחירות. כי אין לומר שהוא מטעם כסף שפודה את עצמו בשוי דמי האבר שחסרו. שעבד כנעני אינו נפדה בעל כרחו של אדון, כמו שאמר הרמב"ם (בפ"ה מהלכות עבדים). ואף שלר"י בסוטה (דף ג) לעולם בהם תעבודו רשות, בכ"ז זה תלוי ברצון האדון.

ומפני שהעבד הוקש לשדה אחוזה, באר הכתוב לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו. רוצה לומר, שבזה אינו כשדה אחוזה שיוצאה ביובל. וכמה שאמרו בקדושין (דף כ"ב ע"ב). ואם כן מה שיוצא בראשי אברים הוא על ידי יסורין. ובזה נלמד קל וחומר, וכמה שאמרו בברכות (דף ה) ומתורתך תלמדנו דבר זה מתורתך אנו למדין קל וחומר משן ועין כו'.





קיצור דרך: mlbim-jm-21-27