השתפכות הנפש/צט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן רל"ז עִקַּר הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרָה לֵאָה כְּשֶׁנּוֹלַד לֵוִי שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּנִגּוּנָא. הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי. וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁמְּנַגְּנִים בִּכְלֵי זֶמֶר עַל חֲתֻנָּה עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן עִקַּר הַחִבּוּר וְהַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מְאֹד מִזֶּה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַגַּשְׁמִי וְהַנָּמוּךְ מְאֹד אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁחָטָא וְנִתְרַחֵק מְאֹד מֵאָבִיו שֶׁבָּשָּׁמַיִם. הוּא רַק עַל־יְדֵי סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. וְכֵן רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם הָרָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֻנָּח בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַל פִּי רֹב עַל־יְדֵי נִגּוּן שֶׁמְּנַגֵּן וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם נִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, כִּי עַל־יְדֵי נְגִינָה עִקַּר הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים כַּנַּ"ל. כֵּן עַל־יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה בְּוַדַּאי יְכוֹלִים לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְחַבֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת נְגִינָה שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם קְרִיאַת־שְׁמַע וּתְפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת קְרִיאַת־שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁאָז עִקַּר הַדְּבֵקוּת כַּיָּדוּעַ (שָׁם, הִלְכוֹת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם הֲלָכָה ה'):