השתפכות הנפש/לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



אָמַר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין לֵב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה. כִּי לֵב נִשְׁבָּר הוּא כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד בֵּין הָעוֹלָם יַחֲזִיר פָנָיו וְיֹאמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ', וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעַצְמָהּ בְּתוֹךְ כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וּבִנְשִׂיאַת יָדַיִם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ כְּדַרְכּוֹ (שָׁם, סִימָן רל"א).