הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל מתוך ספר החוקים הפתוח

הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל

לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995


י״פ תשפ״ד, 6172.


בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם המועצה, נחתם ביום ז׳ באדר ב׳ התשפ״ד (17 במרץ 2024) הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, בדבר מתן תגמול מיוחד לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל, כפי שיובא בתוספת.


תוספת

הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל

שנערך ונחתם בירושלים ביום ז׳ באדר ב׳ התשפ״ד (17 במרץ 2024)

בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצגת על ידי יהונתן רזניק סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר וויקטוריה סלין חשבת בכירה במטה החשב הכללי במשרד האוצר מצד אחד
לבין: המוסד לביטוח הלאומי (להלן – המוסד) המיוצג על ידי צביקה כהן, ממלא מקום המנהל הכללי של המוסד וירון ישראלי חשב המוסד מצד שני
הואיל: וביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפה משולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, מתקפה שבמסגרתה נחטפו אנשים רבים;
והואיל: ובעקבות המתקפה הרצחנית החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מכוח סעיף 40(א) ו־(א1) לחוק־יסוד: הממשלה, כי בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל יינקטו פעולות צבאיות משמעותיות וראש הממשלה מסר על כך הודעה לכנסת בהתאם לסעיף 40(ג) לחוק־יסוד: הממשלה;
והואיל: ובתיקון מס׳ 241 לחוק הביטוח הלאומי שהובא במסגרת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023, נקבע כי על מעסיקו של חטוף או נעדר להמשיך לשלם בעדו תשלומים לקופת גמל לקצבה שנהג לשלם לו בעת עבודתו, וכי אוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי ישפה את המעסיק על התשלומים ששילם, וכן נקבע כי אוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי יעביר תשלומים לקופת גמל לקצבה שחטוף או נעדר שהיה עובד עצמאי או שהפסיק את עבודתו בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או ההיעדרות נהג לשלמם;
והואיל: וביום כ״ה בשבט התשפ״ד (4 בפברואר 2024) התקבלה החלטת ממשלה מס׳ 1379 שעניינה מתן תגמול חלף שכר לחטופים (להלן – החלטת הממשלה) להנחות את שר העבודה לקדם תיקון חקיקה שיעגן את זכאותם של החטופים לתגמול מיוחד חלף שכר בתקופת השבי, החל מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ולמשך עד שנה החל מיום החטיפה, וזאת ככל שלא משולם בגינם או להם שכר מכוח הוראות הדין או מכוח שירותם בשירות המדינה או בכוחות הביטחון; בהתאם להחלטת הממשלה תזכיר החוק יופץ בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה וטיוטת החוק תוגש לממשלה בתוך 75 ימים ממועד ההחלטה;
והואיל: ובמסגרת החלטת הממשלה הנחתה הממשלה את שר האוצר לפעול באופן מידי לחתימת הסכם עם המוסד לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), אשר יסדיר את מתן התגמול המיוחד חלף שכר לחטופים תושבי ישראל החל מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד לכניסתו לתוקף של תיקון החקיקה הנזכר או עד ליום כ״ח בתמוז התשפ״ד (3 באוגוסט 2024), לפי המוקדם וכן את רשות האוכלוסין וההגירה לשלם לחטוף שאינו תושב ישראל את התגמול המיוחד חלף שכר לחטופים שיקבע בהסכם כאמור, תוך הסתייעות במוסד;
והואיל: והמוסד מוכן לבצע את התשלום ומתן המענה בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי.
לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כלהלן:
המבוא
מבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
הגדרות
בהסכם זה –
”הכנסה“ – ה הכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות סימן ב׳ בפרק ט״ו לחוק הביטוח הלאומי;
”התגמול המזערי“ – סך של 6,919.57 שקלים חדשים כשהוא מחולק ב־30, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 8973.03 שקלים חדשים כשהוא מחולק ב־30; הסכומים האמורים יעודכנו לפי הוראות סעיף 49 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ בחוק הביטוח הלאומי, כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
”חטוף“ – תושב ישראל, שנקבע לגביו לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023, כי הוא חטוף, ונחטף כתוצאה מפעולת האיבה שאירעה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), למעט מי ששוחרר לפני יום התחילה;
”נעדר“ – תושב ישראל, שנקבע לגביו לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023, כי הוא נעדר, ונעדר כתוצאה מפעולת האיבה שאירעה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ובלבד שביום התחילה הוא עדיין נעדר;
”עובד“, ”עובד עצמאי“ – כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי;
”שכר עבודה רגיל“ – אחד מאלה:
(א)
שכר העבודה הרגיל של חטוף או נעדר שהיה עובד הוא סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 כשהוא מחולק ב־90;
(ב)
חטוף או נעדר שהיה עובד ובחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90;
”הכנסה ממוצעת“ – ההכנסה הממוצעת של חטוף או נעדר שהיה עובד עצמאי היא סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90;
”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד לכניסתו לתוקף של תיקון חוק בעניין תגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר או עד ליום כ״ח בתמוז התשפ״ד (3 באוגוסט 2024), לפי המוקדם.
הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר
(א)
בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר, בתקופת הזכאות וכל עוד טרם שוחרר החטוף או לא נודע גורלו של הנעדר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חטוף שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) או לאחריו נספה בהיותו חטוף או חטוף שהסתבר שנספה ביום האמור וגופתו נחטפה, יהיה זכאי לתגמול החל מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד למועד שבו נקבע כי הוא נספה לעניין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.
שיעור התגמול המיוחד
(א)
שיעור התגמול ליום יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה –
(1)
עובד – שכר העבודה הרגיל;
(2)
עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת;
(3)
לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי.
(ב)
לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי ובכלל זה גם לעניין חטוף או נעדר הזכאי לתגמול גם כעובד וגם כעובד עצמאי.
סייג לתחולה
הוראות הסכם זה לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, או מכוחות הביטחון כהגדרתם בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008.
הוראות מיוחדות
(א)
התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד התביעות של המוסד סבר, בשים לב בין היתר לאלה, כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או של הנעדר:
(1)
חשבון הבנק הוא חשבון שאליו שולמו קצבאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו לחטיפה או להיעדרות;
(2)
לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה –
(א)
”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;
(ב)
”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי בעל רישיון בהתאם לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
(ב)
חישוב שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת יעשה בהסתמך על נתונים במאגרי מידע במוסד.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום ראשון לפי הסכם זה בעד התקופה שלפני יום התחילה ייעשה בתוך 30 ימים מיום התחילה.
תוקף ההסכם
תחילתו של הסכם במועד פרסומו ברשומות (בהסכם זה – יום התחילה) והוא יעמוד בתוקף עד לתום תקופת הזכאות.
מימון, החזר הוצאות וביצוע
(א)
התגמול המיוחד לפי הסכם זה ישולם על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.
(ב)
המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל.
(ג)
הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל).
(ד)
הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל.

ולראיה באו הצדדים על החתום

יהונתן רזניק
סגן בכיר לחשב הכללי
ויקטוריה סלין
חשבת בכירה במטה החשב הכללי
ירון ישראלי
חשב המוסד
צביקה כהן
ממלא מקום המנהל הכללי
משרד האוצר
המוסד לביטוח לאומי
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.