הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע מתוך ספר החוקים הפתוח

הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע

שנערך ונחתם בירושלים, ביום י״ג בניסן התשמ״א (17 באפריל 1981)


הסכם קודם: י״פ תשל״ט, 515. הסכם חדש: י״פ תשמ״א, 1967; תשמ״ב, 1728, 2152; תשמ״ג, 2359; תשמ״ד, 3224; תשמ״ז, 175; תשמ״ט, 301.


בין

שר הבטחון בשם ממשלת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצג על ידי יוסף מעין, המנהל הכללי של משרד הבטחון, ודב הוכמן, ראש אגף הכספים במשרד הבטחון
מצד אחד

לבין

המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) המיוצג על ידי רפאל רוטר, המנהל הכללי של המוסד
מצד שני
הואיל והממשלה מעוניינת במתן דמי אבטלה למי שסיים שירות בצבא הגנה לישראל בשירות סדיר לפי התחייבות לשירות קבע (להלן – חייל בשירות קבע) וברצון הממשלה לבצע את מתן דמי האבטלה באמצעות המוסד, לפי התנאים המפורטים להלן בהסכם זה;
והואיל והמוסד מוכן לתת את דמי האבטלה לפי התנאים המפורטים בהסכם זה לפי סמכויותיו, לאחר שנתמלאו התנאים שבסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק);
והואיל והמוסד התייעץ בועדת העבודה והרווחה של הכנסת ובמועצת המוסד, אשר הביעו גישתם החיובית להסכם.
לפיכך הגיעו הצדדים להסכם כדלקמן:
המבוא להסכם
דברי המבוא להסכם מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.
הגדרות
בהסכם זה –
”שכרו של החייל בשירות קבע“ – שכרו של החייל בשירות קבע אילו היה החייל עובד ובעד השכר היו משתלמים דמי ביטוח;
”תקופת שירות“ – התקופה המתחילה ביום שהחל החייל בשירות קבע את שירותו בצבא הגנה לישראל על פי התחייבותו לשירות קבע והמסתיימת ביום סיום השירות;
שאר המונחים משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
הזכאי לדמי אבטלה
דמי אבטלה על פי הסכם זה ישולמו למי שהיה חייל בשירות קבע והשתחרר משירות כאמור, שהוא מובטל שהשלים תקופת אכשרה על פי הסכם זה, שאילו היה זכאי על פי החוק, היו משתלמים לו דמי אבטלה על פי החוק.
[תיקון: תשמ״ז, תשמ״ט]
(א)
על אף האמור בסעיף 3, דמי אבטלה על פי הסכם זה ישולמו לאדם גם בעד תקופה שבעדה הוא זכאי לתגמול בהתאם לפרק ו׳4 לחוק עקב שירותו במילואים, אם בתכוף לפני השירות במילואים היה אותו אדם מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי הסכם זה.
(ב)
התקופה שבעדה משתלמים דמי אבטלה בהתאם לסעיף קטן (א) לא תבוא במניין הימים לעניין חישוב התקופה המקסימלית לדמי אבטלה.
תקופת אכשרה מהי
תקופת אכשרה על פי הסכם זה היא כתקופת האכשרה על פי החוק ותקנותיו, ואולם במניין ימי תקופת האכשרה תבוא בחשבון אף תקופת השירות של החייל בשירות קבע, בכפוף לאמור בסעיפים 127ד ו־127ה לחוק.
שיעור דמי האבטלה [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ט]
(א)
שיעורם של דמי אבטלה על פי הסכם זה יהיה השיעור שהיה משתלם לחייל בשירות קבע, אילו היה זכאי לדמי אבטלה על פי החוק, ואולם בחישובם של דמי האבטלה יילקח בחשבון שכרו של החייל בצבא הקבע בתקופת האכשרה, בכפוף לאמור בסעיף 127יג לחוק.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי האבטלה למי שזכאי להם בהתאם לסעיף 3א להסכם יהיו, בעד כל יום של שירות במילואים, ההפרש שבין דמי האבטלה ליום שאותו אדם היה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים לבין התגמול ליום המשולם לו לפי פרק ו׳4 לחוק.
החלת הוראות שבחוק
בכל עניין הנוגע לזכויותיו או חובותיו של חייל בשירות קבע, או בכל ענין הנוגע לתשלומם של דמי אבטלה על פי הסכם זה, יחול האמור בפרקים ו׳-1 ו־ז׳ לחוק, בשינויים המחוייבים מן הענין, ובכפוף לאמור בהסכם זה.
תחילת ההסכם [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ד]
הסכם זה תחולתו מיום 1.4.81 עד יום 31 במרס 1985; לא הודיע צד אחד למשנהו שלושה חדשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם על הפסקת הסכם זה או על שינויו, יימשך תקפו של ההסכם באותם התנאים במשך תקופה נוספת של שנה אחת בכל פעם.
[תיקון: תשמ״ז, תשמ״ט]
סעיפים 3א׳ ו־5(ב) יחולו על מי שנמצא בשירות מילואים ביום 1.11.1986 ואילך, אף אם תקופת ההכשרה קדמה ליום זה.
שמירת זכויות
חייל בשירות קבע שקיבל ביום תחולתו של הסכם זה תשלומי אבטלה ממשרד הבטחון יקבל החל מיום תחילת הסכם זה דמי אבטלה בסכום שלא יפחת מהסכום ששילם לו משרד הבטחון, והוראות הסכם זה יחולו בשינויים המחוייבים על דמי האבטלה שישולמו לו.
החזר הוצאות [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ד]
(א)
הממשלה תחזיר למוסד כל סכום שהוציא לתשלום דמי אבטלה על פי הסכם זה וכן ההוצאות המינהליות הנובעות מביצועו בשיעור של 1% מדמי האבטלה שישולמו תוך 30 יום מיום שיוגשו לה כאמור.
(ב)
(1)
הממשלה תעביר למוסד בכל 1 לחודש מקדמה בסכום שיקבע המוסד, על חשבון התשלומים שיבוצעו לפי הסכם זה באותו חודש.
(2)
המוסד יקבע את סכום המקדמה בהותחשב בתשלומים שבוצעו בפועל בחודש האחרון שלגביו קיימים נתונים בידי המוסד ובהתחשב בתנודות של השכר הממוצע ובשיעור הפיצוי שחלו בתקופה מהחודש האמור עד לחודש שבעדו משולמת המקדמה.
(ג)
חל פיגור בהעברת החזר ההוצאות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תפצה הממשלה את המוסד בריבית ובהפרשי הצמדה על פי התנאים שנקבעו בהסכם ההשקעות שבין המוסד לבין האוצר כפי שהם בתוקף בעת החזרת ההוצאות.
ולראיה באו הצדדים על החתום
רפאל רוטר
המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי
דב הוכמן
ראש אגף הכספים במשרד הבטחון
יוסף מעין
המנהל הכללי של משרד הבטחון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.