הושע ו

תנ"ך > הושע > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד

<< | ספר הושע • פרק ו' | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

ו א לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהֹוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃ ב ב יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃ ג וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֹֽצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃ ד מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃ ה עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃ ו כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃ ז וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃ ח גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃ ט וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃ י בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שעריריה שַׁעֲרֽוּרִיָּ֑ה שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃ יא גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו ב יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו ג ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ ד מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך ה על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא ו כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות ז והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי ח גלעד קרית פעלי און עקבה מדם ט וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו י בבית ישראל ראיתי שעריריה [שערוריה] שם זנות לאפרים נטמא ישראל יא גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי

מנוקד

א לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְהוָה כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ. ב יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. ג וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יְהוָה כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ. ד מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יְהוּדָה וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ. ה עַל כֵּן חָצַבְתִּי בַּנְּבִיאִים הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי פִי וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא. ו כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת. ז וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית שָׁם בָּגְדוּ בִי. ח גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם. ט וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ. י בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שעריריה [שַׁעֲרוּרִיָּה] שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל. יא גַּם יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי.

מנוקד ובשורות

(א) לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְהוָה כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ.

(ב) יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

(ג) וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יְהוָה כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ.

(ד) מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יְהוּדָה וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ.

(ה) עַל כֵּן חָצַבְתִּי בַּנְּבִיאִים הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי פִי וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא.

(ו) כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת.

(ז) וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית שָׁם בָּגְדוּ בִי.

(ח) גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם.

(ט) וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ.

(י) בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שעריריה [שַׁעֲרוּרִיָּה] שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל.

(יא) גַּם יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

א לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְהוָה כִּי הוּא טָרָף ראו הושע ה יד וְיִרְפָּאֵנוּ, יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ. ב יְחַיֵּנוּ יתן לנו כוח וחיות מִיֹּמָיִם משני עיתי המשבר שעברו עלינו, חורבן בית ראשון ושני, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בבנין בית שלישי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. ג וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יְהוָה וידעתנו תהיה ברורה כְּשַׁחַר האור הראשון של הבוקר אשר נָכוֹן מוֹצָאוֹ ברור מקום יציאתו, וְיָבוֹא חסדו של ה' כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ הגשם האחרון אשר יוֹרֶה אָרֶץ מרווה את הארץ ומצמיחה. ד מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ אֶפְרַיִם איך ארפא אתכם ואשיב אתכם בתשובה מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יְהוּדָה, וְחַסְדְּכֶם מעשיכם הטובים כַּעֲנַן בֹּקֶר אשר מתפזר במהרה ולא מוריד גשם וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ שמתאדה בתחילת הבוקר, כן אתם מיד חוזרים להרשיע. ה עַל כֵּן בגלל רשעותכם חָצַבְתִּי והוצאתי את דברי בַּנְּבִיאִים באמצעות הנביאים ששלחתי אותם להוכיח ולהחזיר אתכם למוטב, אך אתם לא הקשבתם להם ולכן הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי פִי הרגתי את ישראל שעברו על אמרי פי, וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא הנביא פונה לישראל איך אתה מקווה שתצא זכאי במשפט אחרי מעשים כאלה?. ו כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח אין רצוני בקורבנות (ראו הושע ה ו) כאשר מעשיכם מושחתים, וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת. ז וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית הם התייחסו לברית עם ה' כברית עם אדם שאפשר לרמות אותו, שָׁם כשהיכנסתים לארץ ישראל בָּגְדוּ בִי. ח גִּלְעָד חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי קִרְיַת עיר אשר מלאה אנשים פֹּעֲלֵי אָוֶן, עֲקֻבָּה מלאה או מלוכלכת מִדָּם. ט וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים כמו גדודי שודדים המחכים ואורבים לאיש חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ הנביא מתאר את הכהנים האמורים להדריך את העם, כחבורת שודדים שרוצחים את עוברי הדרכים שֶׁכְמָה שכם אחד בשיתוף פעולה, ואין כהן המוכיח אותם, כִּי הנביא מסביר את דימוי הכהנים לחבורת רוצחים זִמָּה עָשׂוּ. י בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי (שעריריה) שַׁעֲרוּרִיָּה דברים מגונים ומאוסים, שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל. יא גַּם יְהוּדָה כמו ממלכת ישראל חטא, לכן שָׁת תושם קָצִיר לָךְ בקציר שלך כלומר יהודה יסבול מתוצאות מעשיו הרעים, בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי בעת שחשבתי לגאול אותו (ראו הושע א ז). {פ}

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.