הגאון מווילנה על משלי יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תועבת ה' עקשי לב" - כי ה(משלי כח יג): "מודה ועוזב ירוחם", והמעקש ליבו, ואינו שב בתשובה, הוא תועבת ה'.

"ורצונו תמימי דרך" - אבל רצונו אינו אלא במי שהלך מתחילה בתמימות ולא חטא כלל, אלא עשה מצוות ומעשים טובים.

הערה: ראו הגאון מווילנה על משלי יז כ, שם פירש שעיקש לב הוא מי שאינו מקיים מצוות עשה.

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יא כג): "תאות צדיקים אך טוב": כלומר, שהצדיקים אינם מתאוים לא לדבר הערב ולא לדבר המועיל, אלא דבר שהוא טוב בעצם, והן המצוות, ומדריכים את המידות והתורה לקיום המצוות.

"תקות רשעים עברה": שהרשעים אינם חפצים רק שיהא להם ערב תיכף, לכן אמר "תקוה", שתקוותם שיהא להם ערב בעולם הזה (ראו י כח). אבל אפילו בעולם הזה תקוותם ל"עברה", ואינם משיגים תאוותם.


קיצור דרך: gra281123

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד" - ששתי מידות באדם: כילי וותרן. ושניהם אינם על צד היותר טוב, שאף הותרן אינו על צד היותר טוב, כי (תלמוד בבלי כתובות נ ב) "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש". אך במידת הוותרנות "יש" לפעמים ש"מפזר ונוסף עוד" לו על ידי זה (ראו כח כז, וראו זוהר ג קנג ב). כמו שאמרו במדרש (ויקרא רבה לז ב), שפעם אחת נתן אדם אחד לעני דינר בשני בצורת, ולא היה לו מה לאכול, והלך ואסף את כל האתרוגים שזרקו ברשות הרבים, והלך בספינה ובא למקום שהכריזו, שמי שיש לו אתרוג יביא למלך ויעשיר אותו, ונתעשר. ולכן "יש מפזר ונוסף" לו "עוד".

"וחושך מיושר אך למחסור" - אבל מי שהוא כילי ביותר, ואינו על ה"יושר", הוא אינו רק "למחסור" לעולם.


קיצור דרך: gra281124

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יא כה): "נפש ברכה תדושן" - "תדושן" הוא משמועה טובה, ומחמת זה שמח ליבו וידושנו עצמותיו, כמו שנאמר (משלי טו ל): "שמועה טובה תדשן עצם". וזהו "נפש ברכה", כלומר, מי שמברך לכל אדם וחפץ בטובתם ואינו מקנא בהם, ומחמת זה ישמח לב של בני אדם וידשן עצמות שומעיו המתברכים, לכן גם הוא "ידושן", היפך המקנא - (משלי יד ל): "ורקב עצמות קנאה".

"ומרוה גם הוא יורא" - ומי שמאכיל ומשביע לכל אדם, "גם הוא יורא", שיתן לו השם יתברך שישבע גם הוא, כלומר שיתברך במעיו, לבד העשירות שהיא שכר הצדקה.


קיצור דרך: gra281125

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יא כח): "בוטח בעשרו הוא ייפול" - באותו עושר, כמו שנשאמר (קהלת ה יב): "יש... עושר שמור לבעליו לרעתו", כי העשיר - עשרו עיקר, ולכן, כאשר תיפול העשירות, שכן דרך [העושר] לחזור תמיד, כמו שאמרו (תלמוד בבלי שבת קנא ב): "גלגל הוא שחוזר בעולם", אז גם "הוא ייפול", כי העיקר שלו נפל.

"וכעלה צדיקים יפרחו" - אבל הצדיקים, להם העושר רק כעלה של אילן, ואינו עיקר. ודרך העלה, אף על פי שנפל בימות הגשמים, אחר כך בימות החמה חוזר ופורח כמו שהיה. ולכן, הצדיקים, אף על פי שנפלו כעלה, יפרחו ויעמדו, וכמו שנאמר (משלי כד טז): "כי שבע יפול צדיק וקם".


קיצור דרך: gra281128

פסוק ל

לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יא ל): "פרי צדיק עץ חיים" - הם הבנים, שכל מי שמניח בן הרי הוא כאילו חי (ראו פסיקתא זוטרתא על במדבר כ כה, בבא מציעא פה ב, משלי ג יח).

ועוד, כי הצדיק מלמד לאחרים שיעשו מצוות ה' (ויקרא יח ה): "אשר יעשה אותם האדם וחי", ולכן "הפרי" של "הצדיק" הוא "עץ חיים".

"ולוקח נפשות חכם" - שהתלמידים הם יותר טובים מבנים, שהם בנפש.

וכן, מי שמלמד תורה לעם - "לוקח נפשות", כי מצוות הן נגד הגוף, ותורה היא נגד הנפש, והן נגד עולם הזה ועולם הבא, וכן "הפרי" של "הצדיק" הוא "עץ חיים" שהוא הגוף של אדם, כמו שנאמר (דברים כ יט): "כי האדם עץ השדה", אך "עץ חיים", כנזכר לעיל, אבל החכם הוא "לוקח נפשות", שהוא בנשמה.


קיצור דרך: gra281130

פסוק לא

לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יא לא): "הן צדיק בארץ ישולם" - ואם תאמר 'אם כן, למה הרשעים (איוב כא יג): "יבלו בטוב ימיהם", והצדיקים (רש"י על בראשית לז ב) חייהם אינם חיים? ולמה אינם אוכלים פירותיהם בעולם הזה (השוו יג כב)? על זה אומר "הן צדיק בארץ ישולם", שהוא צריך להשלים עצמו כאן בעולם הזה, ו(קהלת ז כ): "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", לכן יש לו ייסורים בעולם הזה.

ואם כן אדרבה, אם הצדיק, על דבר שעשה כך, "אף כי רשע וחוטא" - כל שכן שיהיו להם [לרשעים] ייסורים, כמו שאמרו (תלמוד בבלי נדרים נ ב) "אם לעושי רצונו [בעולם הזה] כך, לעוברי רצונו [לעולם הבא] על אחת כמה וכמה".

ואמר "רשע וחוטא", כי "רשע" הוא היפך ה"צדיק", וה"חוטא" הוא החסר ממצוות עשה, שאינו לומד תורה שהיא מצוות עשה, וזהו היפך "צדיק" ו"חכם" שאמר למעלה.

ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם, אף כי רשע וחוטא", העניין כמו שנאמר (תהלים א ה): "על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים", היינו, כי הרשע הוא שעבר על לא תעשה, לכן לא תהיה לו תקומה במשפט, אבל החטאים הם חסרים ממצוות עשה, אבל לא עברו על לא תעשה, ויקומו במשפט, כי ((תלמוד בבלי מנחות מא ב) "אעשה לא מענשינן", אך לא יקומו "בעדת צדיקים", שהם עשו מצוות עשה.

וזהו "הן צדיק" - שעשה מצוות עשה, אך "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ממצוות עשה אחת, ובארץ הוא יושלם, מכל שכן מי שהוא "רשע וחוטא".

ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם" - שהוא נשלם בארץ, ואמר "בארץ" ולא "על הארץ", כי הוא נשלם מחיבוט הקבר, וזהו "בארץ".