הגאון מווילנה על משלי יא
<< · הגאון מווילנה על משלי · יא · >>
פסוק כ
"ורצונו תמימי דרך" - אבל רצונו אינו אלא במי שהלך מתחילה בתמימות ולא חטא כלל, אלא עשה מצוות ומעשים טובים.
הערה: ראו הגאון מווילנה על משלי יז כ, שם פירש שעיקש לב הוא מי שאינו מקיים מצוות עשה.פסוק כג
"תקות רשעים עברה": שהרשעים אינם חפצים רק שיהא להם ערב תיכף, לכן אמר "תקוה", שתקוותם שיהא להם ערב בעולם הזה (ראו י כח). אבל אפילו בעולם הזה תקוותם ל"עברה", ואינם משיגים תאוותם.
קיצור דרך: gra281123
פסוק כד
"וחושך מיושר אך למחסור" - אבל מי שהוא כילי ביותר, ואינו על ה"יושר", הוא אינו רק "למחסור" לעולם.
קיצור דרך: gra281124
פסוק כה
"ומרוה גם הוא יורא" - ומי שמאכיל ומשביע לכל אדם, "גם הוא יורא", שיתן לו השם יתברך שישבע גם הוא, כלומר שיתברך במעיו, לבד העשירות שהיא שכר הצדקה.
קיצור דרך: gra281125
פסוק כח
"וכעלה צדיקים יפרחו" - אבל הצדיקים, להם העושר רק כעלה של אילן, ואינו עיקר. ודרך העלה, אף על פי שנפל בימות הגשמים, אחר כך בימות החמה חוזר ופורח כמו שהיה. ולכן, הצדיקים, אף על פי שנפלו כעלה, יפרחו ויעמדו, וכמו שנאמר (משלי כד טז): "כי שבע יפול צדיק וקם".
קיצור דרך: gra281128
פסוק ל
ועוד, כי הצדיק מלמד לאחרים שיעשו מצוות ה' (ויקרא יח ה): "אשר יעשה אותם האדם וחי", ולכן "הפרי" של "הצדיק" הוא "עץ חיים".
"ולוקח נפשות חכם" - שהתלמידים הם יותר טובים מבנים, שהם בנפש.
וכן, מי שמלמד תורה לעם - "לוקח נפשות", כי מצוות הן נגד הגוף, ותורה היא נגד הנפש, והן נגד עולם הזה ועולם הבא, וכן "הפרי" של "הצדיק" הוא "עץ חיים" שהוא הגוף של אדם, כמו שנאמר (דברים כ יט): "כי האדם עץ השדה", אך "עץ חיים", כנזכר לעיל, אבל החכם הוא "לוקח נפשות", שהוא בנשמה.
קיצור דרך: gra281130
פסוק לא
ואם כן אדרבה, אם הצדיק, על דבר שעשה כך, "אף כי רשע וחוטא" - כל שכן שיהיו להם [לרשעים] ייסורים, כמו שאמרו (תלמוד בבלי נדרים נ ב) "אם לעושי רצונו [בעולם הזה] כך, לעוברי רצונו [לעולם הבא] על אחת כמה וכמה".
ואמר "רשע וחוטא", כי "רשע" הוא היפך ה"צדיק", וה"חוטא" הוא החסר ממצוות עשה, שאינו לומד תורה שהיא מצוות עשה, וזהו היפך "צדיק" ו"חכם" שאמר למעלה.
ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם, אף כי רשע וחוטא", העניין כמו שנאמר (תהלים א ה): "על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים", היינו, כי הרשע הוא שעבר על לא תעשה, לכן לא תהיה לו תקומה במשפט, אבל החטאים הם חסרים ממצוות עשה, אבל לא עברו על לא תעשה, ויקומו במשפט, כי ((תלמוד בבלי מנחות מא ב) "אעשה לא מענשינן", אך לא יקומו "בעדת צדיקים", שהם עשו מצוות עשה.
וזהו "הן צדיק" - שעשה מצוות עשה, אך "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ממצוות עשה אחת, ובארץ הוא יושלם, מכל שכן מי שהוא "רשע וחוטא".
ועוד: "הן צדיק בארץ ישולם" - שהוא נשלם בארץ, ואמר "בארץ" ולא "על הארץ", כי הוא נשלם מחיבוט הקבר, וזהו "בארץ".
<< · הגאון מווילנה על משלי · יא · >>