דברים רבה יא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · דברים רבה · יא · ג · >>


ג.    [ עריכה ]
"וְזֹאת הַבְּרָכָה" זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי לא, כט): "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה" . מהו "ואת עלית על כולנה"? מדבר במשה, על שנתעלה יותר מן הכל. כיצד?

אדם הראשון אומר למשה: אני גדול ממך! שנבראתי בצלמו של הקב"ה, מנין? שנאמר (בראשית א, כז): "ויברא אלהים את האדם בצלמו". א"ל משה: אני נתעליתי יותר ממך! אתה כבוד שניתן לך ניטל ממך, שנאמר: (תהלים מט, יג): "ואדם ביקר בל ילין", אבל אני, זיו הפנים שנתן לי הקב"ה עמי הוא! מנין? שנאמר: (דברים לד, ז): "לא כהתה עינו ולא נס לחה".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: נח אמר למשה: אני גדול ממך! שניצלתי מדור המבול. א"ל משה: אני נתעליתי יותר ממך! אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את דורך, אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כלייה בעגל. מנין? שנאמר: (שמות לב, יד): "וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו". למה"ד למה הדבר דומה? לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קברניטין, א' הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו. למי היו מקלסין? לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו? כך נח, לא הציל אלא את עצמו. אבל משה הציל א"ע ואת דורו הוי "ואת עלית על כולנה".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: אברהם אומר למשה: אני גדול ממך! שהייתי זן לעוברים ולשבים. א"ל משה: אני נתעליתי יותר ממך! אתה היית זן בני אדם ערלים, ואני הייתי זן בני אדם מהולים. ולא עוד אלא את היית זן בישוב ואני הייתי זן במדבר.

יצחק אמר למשה: אני גדול ממך! שפשטתי צוארי על גבי המזבח, וראיתי את פני השכינה. א"ל משה: אני נתעליתי יותר ממך, שאתה ראית פני השכינה וכהו עיניך, מנין? דכתיב: (בראשית כז, א): "ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות". מהו מראות? מראות בשכינה. אבל אני הייתי מדבר עם השכינה פנים בפנים, ולא כהו עיני, מנין? שנאמר: (שמות לד, כט): "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו".

יעקב אמר למשה: אני גדול ממך! שנפגשתי עם המלאך ונצחתי אותו. אמר לו משה: אתה נפגשת עם המלאך בפירבורין שלך, ואני עולה אצלן בפירבורין שלהן והן מתייראין ממני, מנין? שנאמר: (תהלים סח, יג): "מלכי צבאות ידודון ידודון וגו'". לפיכך אמר שלמה: "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְגוֹ'" אמר הקדוש ברוך הוא: הואיל ונתעלה מן הכל - הוא יברך את ישראל - "וְזֹאת הַבְּרָכָה".