דברים רבה ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · דברים רבה · ב · ט · >>


ט.    [ עריכה ]
"כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". אמר לו הקב"ה למשה אם אתה נקבר כאן אצלן בזכותך הן באין עמך א"ר לוי למה"ד למה הדבר דומה לאחד שנתפזרו מעותיו במקום אפילה אמר אם אומר אני האירו לי שאקבץ מעותי אין בריה משגחת עלי מה עשה נטל זהוב אחד והשליך בתוכם והתחיל צווח ואומר האירו לי זהוב אחד היה לי ונפל ממני כאן והאירו לו מה עשה משנטל את הזהוב אמר להן בחייכם המתינו לי שאלקט את המעות וליקטן בזכות הזהוב נתלקטו המעות כך אמר לו הקב"ה למשה אם נקבר אתה אצלם במדבר הן באים בזכותך ואת בא בראשם שנאמר (דברים לג, כא): "וירא ראשית לו וגו' ויתא ראשי עם":