דברים רבה ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · דברים רבה · ב · ד · >>


ד.    [ עריכה ]
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'". זש"ה (משלי יח, כג): "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" א"ר תנחומא "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ" זה משה שבא אצל בוראו בתחנונים. "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" עשירו של עולם זה הקב"ה ענה אותו עזות שנאמר "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אמר רבי יוחנן "תחנונים ידבר רש" אלו נביאי ישראל "ועשיר יענה עזות" אלו נביאי עבודת כוכבים א"ר יוחנן אין לך צדיק באו"ה יותר מאיוב ולא בא אלא בתוכחות שנאמר (איוב כג, ד): "אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות" אין לך גדול בנביאים ממשה וישעיה ושניהם לא באו אלא בתחנונים ישעיה אמר (ישעיה לג, ב): "ה' חננו לך קוינו" ומשה אמר "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" למה"ד למה הדבר דומה למטרונה שילדה בן כל ימים שבנה קיים היתה נכנסת בפלטין בזרוע מת בנה התחילה מבקשת ליכנס בתחינות כך כל זמן שהיו ישראל קיימים במדבר היה משה נכנס לפני הקב"ה בזרוע (שמות לב, יא): "למה ה' יחרה אפך בעמך" (במדבר יד, יט): "סלח נא לעון העם הזה וגו'" כיון שמתו ישראל במדבר התחיל מבקש ליכנס בארץ ישראל בתחנונים. "וָאֶתְחַנַּן":