קטגוריה:בראשית מא נ
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און
המהדורה המנוקדת: וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְיוֹסֵף אִתְיְלִידוּ תְּרֵין בְּנִין עַד לָא עַלַת שַׁתָּא דְּכַפְנָא דִּילֵידַת לֵיהּ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע רַבָּא דְּאוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְיוֹסֵף אִתְיְלִידוּ תְּרֵין בְּנִין עַד לָא עָלַת שַׁתָּא דְכַפְנָא דִילִידַת לֵיהּ אָסְנַת דְרִיבַת בְּבֵית פּוֹטִיפֶרַע רַבָּא דְטָנִיס: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בטרם תבא שנת וגו'. במסכת תענית (דף יא.) דרשו ז"ל מכאן שאסור לשמש מטתו בשני רעב. ובהכרח לומר שדרשתם היא באם אינו ענין ליוסף שהרי הוא עדיין לא קיים פריה ורביה ואמרו שם בש"ס בפירוש שחשוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעב ולא מצינו שהיו ליוסף בנים קודם אפרים ומנשה וכפי הדין אפילו בשבע שני רעב היה לו לשמש, אלא שהכתוב נדרש באם אינו ענין. ומעתה לא קשה מה שהקשו התוס' שם מיוכבד שנולדה בין החומות ששמש לוי בשני רעב כי כשירדו אבותינו מצרימה היתה שנה שניה לשני רעב, ונדחקו לומר שמדת חסידות שנו ולוי לא היה חסיד בדבר זה, ואין נראין דבריהם לא במה שאמרו מדת חסידות כי מכתוב דרשו לה, ולא במה שיצא מדבריהם כי לוי לא היה חסיד העידה עליו התורה (ברכה לג ח) לאיש חסידך כי הוא היה חסיד שבשבטים, והגם שעל זרעו הוא אומר הענפים יגידו על השורש, וקושית התוס' אינו קושיא, כי דרשת חכמים היא באם אינו ענין ולוי לצד שהיה חסר נקבה לא נמנע מלשמש מטתו כהלכה (יבמות סא ב אהע"א סי' א').
ועוד לא אמרו איסור דבר זה אלא לצד צער ישראל ולא לצד צער האומות כי ירעבו כי לא מעלין ולא מורידין, ואז לוי אין חיוב למנוע עצמו לצד צרת האומות כי יעקב היתה לו תבואה כאומרם ז"ל (תענית דף י:) ולא היה שולח בניו לשבור בר אלא לצד מראית העין דכתיב (מ"ב, א) למה תתראו. והגם שאמרו (ב"ר פ' צ"א) ששלמו שערי מכדא זה היה אחר שנה ראשונה. אבל שנה ראשונה ודאי שהיה להם תבואה, ולזה היה מותר לו לשמש, ובשביל יוסף אין להם למנוע עצמן בשביל חשש רעב יחיד, ויוסף אם לא היה טעם שהיה חשוך בנים אפשר שהיה נמנע לצד חשש אביו ואחיו כי ירעבו והם רבים:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא נ.
וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים
שְׁנֵי בָנִים
מעניין מאוד שבמשפחת אברהם וזרעו לא מוזכרות בנות באחוז הגיוני. רק "דִּינָה" נולדה ליעקב (ביאור:בראשית מו טו), "וְשֶׂרַח" לאשר (ביאור:בראשית מו יז).
- גם לעשו מוזכרים רק בנים - "אֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו" (ביאור:בראשית כו י).
- גם לישמעאל מוזכרים רק בנים - "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל" (ביאור:בראשית כב יג). אבל בהמשך רואים שהיו לישמעאל בנות: "מָחֲלַת ... אֲחוֹת נְבָיוֹת" (ביאור:בראשית כח ט) ו"בָּשְׂמַת ... אֲחוֹת נְבָיוֹת" (ביאור:בראשית לו ג).
נראה שהתעלמו מהבנות. או שהן התחתנו עם בני ישראל ונשאו את שם הבעל, או שהן התחתנו עם זרים ונמחקו מבני ישראל.
בהמשך, העובדה שנולדו ליוסף שני בנים, איפשרה ליעקב להפוך אותם לשני שבטים וכך יוסף זכה לקבל כפול מאחיו, כראוי לבכור - "אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית כח ה). כדי למנוע שיוסף יקבל יותר שבטים, יעקב בפרוש אומר: ילדים "אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ; עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם" (ביאור:בראשית כח ו).
בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב
רש"י מסביר שבזמן רעב, כשחסר אוכל, עדיף לא לבוא לאישה כדי לא להביא ילד נוסף ולהכביד על המשפחה והתינוק. יוסף ידע מתי שנות הרעב יתחילו, וגם ידע שלא יהיה רעב בביתו. לרוב לא ידוע מתי צרות יתחילו, אולם עצתו של רש"י נכונה כאשר אדם כבר נמצא בצרות.
אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע
"פּוֹטִי פֶרַע" מקובל לראות אותו כ"פוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים"(ביאור:בראשית לז לו), שקנה את יוסף לעבד. מכאן שיוסף נשא את בתו של אדונו, שעזר לו וגידל אותו, ובתה של אשת פוטיפר שניסתה לפתות אותו.
למה אסנת?
- הוא התאהב בה בזמן עבדותו
- הוא העניק כבוד והגנה לפוטיפר שעזר לו בעבדותו
- כנער עברי (מעבר לנהר) הוא היה תועבה למצרים, אולם פוטיפר, אשתו ובתו לא תעבו אותו אלא להפך אהבו אותו
- אביה היה, "פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן", וכהנים במצרים היו פטורים ממס ולא מכרו את אדמתם לפרעה, כך יוסף הצטרף למשפחת כהנים ומשפחתו גרה על אדמתו וגם הם היו פטורים ממס, עד שקם פרעה, "מֶלֶךְ חָדָשׁ, עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א ח)
- הוא הקל על אחיו למצוא אותו, כי "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם, לְפוֹטִיפַר" (ביאור:בראשית לז לו), ואחיו יכלו לשאול אותם למי הם מכרו את יוסף
- היה לו קל להתחתן איתה ולא לחפש אישה אחרת ומשפחה אחרת ולהיות צפוי לעתיד בלתי נודע
כֹּהֵן אוֹן
פוטיפר היה שר הטבחים. טבח טובח באנשים - ולא עובד במטבח. סביר שהוא היה ראש המשטרה והצבא, שבביתו נמצא בית הסוהר לשרי המלך ונכבדיו. בהמשך שמו של פוטיפר שונה לפוטי פרע והוא נעשה כהן און. כנראה שהוא הוסר מתפקיד ראש הצבא וקיבל משרה המתאימה לאדם בגילו. ייתכן שפרעה העביר את פוטיפר להיות כהן און כדי שליוסף, המשנה למלך, לא יהיה כוח בלתי מוגבל ביחד עם חתנו מפקד הצבא.
הכהנים היו פטורים ממס וקיבלו אוכל בחינם מפרעה: "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה: כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה, עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם" (ביאור:בראשית מז כב), ויוסף חשב שטוב יהיה להיות במשפחתם בשנות הרעב וגם אחר כך.
אוֹן
און הוא אל השמש המצרי. אל השמש היה ראש האלים. בנוסף היתה אילת הירח ועוד מספר אלים לפי כוכבי הלכת בשמים. לפי חלום יוסף השני הוא ניבא שאלי מצרים ישתחוו לו. ייתכן שכאן אנו רואים שאלי מצרים מכבדים את יוסף. אולם החלום השני של יוסף היה חלום נבואה שאלי מצרים ישתחוו לאלוהים ככתוב: "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה" (שמות יב יב) - וכאן אנו מתודאים שהשמש הוא אל במצרים.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מא נ"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.