בנין ציון/קטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ב"ה אלטאנא, אלול חרי"ז לפ"ק. ראיתי בספר מי נפתוח (דף י"א) שמסופק אם עבד כנעני מטמא באוהל כיון דאמרינן עכום אינו מטמא באוהל דאתם קרויים אדם א"כ עבד דאין לו חייס דעם הדומה לחמור כתיב וגם מת עבד מותר בהנאה כמש"כ התוספ' ב"ק (דף י') א"כ אינו קרוי אדם או דילמא כיון דחייב במצות שאשה חייבת בהן הוא בכלל אדם וסיים כעת לא מצאתי גילוי לדין זה: לענ"ד יש לפשוט ספק זה ממש"כ התוספ' מגילה (דף כ"ג ע"ב) ד"ה ואדם דעבד כנעני קרוי אדם מדדרשינן בגטין (דף ל"ח) מכל חרם אשר יחרם מן האדם לרבות עבדים כנענים ע"ש וא"כ הרי בפי' דעבדים קרויים אדם. הן אמת דמה שהוכיחו התוספ' מהא דגטין לא שייך לשיטת ר"ת שהביאו התוספ' יבמות (דף ס"א) דחילק בין אדם להאדם דעכום בכלל האדם הם אבל לא בכלל אדם דלפ"ז אין ראי' משם כיון דשם כתיב האדם אבל במתניתן דמגילה דכתיב ואדם כיוצא בהם בכלל אדם עבדים אינם ולכן פריך שפיר ואדם מי קדוש וע"כ צ"ל דקושית התוספ' היא לרש"י לשיטתו דלא ס"ל חילוק של ר"ת כדמוכח ביבמות שם וכן רבינו משולם שם לא ס"ל חילוק של ר"ת ולכן אליבי' דהנך שיטות שפיר נפשט הספק דעבד כנעני נקרא אדם ומטמא באוהל: כנלענ"ד הקטן יעקב.