במדבר רבה כ י
י. [ עריכה ]
"ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם" אמר לו א"כ אקללם במקומי אמר לו "לא תאור את העם" אמר לו א"כ אברכם אמר לו אין צריכין לברכתך "כי ברוך הוא" אומרים לה לצרעה לא מן דובשיך ולא מן עוקציך.
"ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק" לא אמר להם בלעם לא נתן לי רשות לילך ולקלל אלא "לתתי להלוך עמכם" אמר לי אין כבודך לילך עם אלו אלא עם גדולים מהן שהוא חפץ בכבודי לפיכך "ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים".
"כי כבד אכבדך מאד" יותר ממה שהיית נוטל לשעבר אני נותן.
"ויען בלעם ויאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" מיכן את למד שהיה בו ג' דרכים עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה עין רעה דכתיב (במדבר כד, ב): "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל" שוכן לשבטיו רוח גבוהה דכתיב (שם כב, יג) "כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם" נפש רחבה דכתיב "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" אילו היה מבקש לשכור לו חיילות להלחם כנגדן ספק נוצחין ספק נופלין לא די שיתן כך ונוצח הא למדת שכך בקש.
"לא אוכל לעבור" מתנבא שאינו יכול לבטל הברכות שנתברכו מפי השכינה.
"ועתה שבו נא בזה גם אתם" מהו גם אתם שסופכם לילך בפחי נפש כראשונים "ואדעה מה יוסף ה'" שמתנבא שעתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף להם ברכות על ידו: