במדבר רבה יט כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כז.    [ עריכה ]
"וישלח ישראל מלאכים" זה שאמר הכתוב (תהלים לז,): "בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה" ואומר (שם לד, טו) "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" ולא קפדה התורה לרדוף אחר המצות אלא (דברים כב,): "כי יקרא קן צפור" "כי תפגע" "כי תראה" "כי תראה חמור" "כי תחבוט זיתך" (שם, כי תבצור כרמך) (שם, כי תבא בכרם רעיך) אם באו לידך את מצווה עליהם ולא לרדוף אחריהם אבל השלום בקש שלום במקומך ורדפהו במקום אחר וכן עשו ישראל אע"פ שאמר להם הקדוש ב"ה (דברים א,): "החל רש והתגר בו מלחמה" רדפו את השלום "וישלח ישראל מלאכים אל סיחון נעברה נא:"