קטגוריה:במדבר יג ל
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה
המהדורה המנוקדת: וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַצֵּית כָּלֵב יָת עַמָּא לְמֹשֶׁה וַאֲמַר מִסָּק נִסַּק וְנֵירַת יָתַהּ אֲרֵי מִיכָּל נִכּוֹל לַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּשְׁתִיק כָּלֵב יַת עַמָא וְאֵיצֵתִינוּן לְוַת משֶׁה וַאֲמַר מֵיסַק נֵיסַק וְנִירַת יָתָהּ אֲרוּם מֵיכַל נֵיכוֹל לָהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | וּשְׁתָק: |
רש"י
"אל משה" - (במדבר רבה) לשמוע מה שידבר במשה צווח ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם השומע היה סבור שבא לספר בגנותו מתוך שהי' בלבם על משה בשביל דברי המרגלים שתקו כולם לשמוע גנותו אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו
"עלה נעלה" - אפי' בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו
"ויהס" - לשון שתיקה וכן (זכריה ב) הס כל בשר (עמוס ו) הס כי לא להזכיר כן דרך בני אדם הרוצה לשתק אגודת אנשים אומר שי"ט (ס"א הס)
מפרשי רש"י
[כה] אפילו בשמים היא וכו'. ואם תאמר, למה דברו בנמנעות, והלא אינה בשמים, ויש לומר, דהכי אמר להם, אפילו יש להם מזל גדול בשמים שלא נוכל לגרשם - אפילו הכי נוכל לעלות, דאין מזל לישראל (שבת דף קנו.), והם מושלים על המזל, לכן "עלה נעלה" על המזל שלהם:
[כו] כן דרך הרוצה לשתק וכו'. דאם לא כן, 'וישתיק אותם אל משה' מיבעי ליה, אלא ש'כן דרך וכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶל מֹשֶׁה – לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁיְּדַבֵּר בְּמֹשֶׁה. צָוַח וְאָמַר: וְכִי זוֹ בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם?! הַשּׁוֹמֵעַ הָיָה סָבוּר שֶׁבָּא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ; וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיָה בְּלִבָּם עַל מֹשֶׁה בִּשְׁבִיל דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים, שָׁתְקוּ כֻּלָּם לִשְׁמֹעַ גְּנוּתוֹ. אָמַר: וַהֲלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן, וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָו (סוטה ל"ה ע"א).
עָלֹה נַעֲלֶה – אֲפִלּוּ בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא אוֹמֵר: עֲשׂוּ סֻלָּמוֹת וַעֲלוּ שָׁם, נַצְלִיחַ בְּכָל דְּבָרָיו (שם).
וַיַּהַס – לְשׁוֹן שְׁתִיקָה; וְכֵן: "הַס כָּל בָּשָׂר" (זכריה ב,יז); "הַס כִּי לֹא לְהַזְכִּיר" (עמוס ו,י). כֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם, הָרוֹצֶה לְשַׁתֵּק אֲגֻדַּת אֲנָשִׁים אוֹמֵר: שי"ט[2].
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" אל משה" שישמעו מה ישיב משה. ואולי אז אמר משה מה שהעיד אחר כך באומרו ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם וכלב חזק דבריו באמרו: " עלה נעלה" ראוי לנו לעלות כי לא יתקוממו נגדנו למנוע עלייתנו:
" וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" כי אחר שנעלה שם ינוסו מפנינו כי כבר נמוגו כל יושבי כנען:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(במדבר יג ל): "ויהס כלב את העם אל משה"
1. לפי הפשט, העם = עם ישראל:
- "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם" - את בני ישראל, שצעקו נגד משה;
- "אֶל מֹשֶׁה" - כדי שיקשיבו למשה, אך משה בחר לא לדבר, ולכן כלב ניסה לשכנע את העם:
- "וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" - לכבוש אותה.
2. אך ניתן לפרש העם = העם הכנעני. המרגלים אמרו שהארץ טובה, והבעיה היא העם שגר בה: "וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא, וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ...". כלב אומר בתגובה, שאין לדבר על העם אלא על הארץ:
- "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם" - מלדבר על העם הגר בכנען,
- "אֶל מֹשֶׁה" - אלא יש להקשיב למשה, כמו שאכן ציווה ה' את משה: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן". (ראו: יצחק שוה, מגדים לד; יואל אליצור ויצחק שוה, מגדים לז).
לביאור נוסף
- בבלוג "תורה ואני":
על כָּלֵב, וכשאלוקים נשאר רק ׳על הנייר׳
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר יג ל"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.